שאלה:
ישנם סוכות לגו. דומני שזה פלסטיק. האם פלסטיק מקבל טומאה? ניתן להניח את הסכך ישירות עליו?
תשובה:
שלום רב
ההלכה של "מעמיד" קובעת, שאין להעמיד את הסוכה בדבר שאינו כשר לסיכוך, ובכלל זאת פלסטיק שאין גידולו מן הארץ, כך שגם אם אינו מקבל טומאה אין להעמיד בו. ראה כאן כמה תשובות בענין.
מקורות:
בדרך אגב יש להעיר שההנחה שפלסטיק אינו מקבל טומאה אינה חד משמעית כלל, אני מעתיק לך בענין זה:
שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן קיד
ד וע"ד מש"כ בספרי לטבול כלים מפלסטיק הנקחים מגוים בלא ברכה.
(א) הנה מה שרצה כמ"ע, להוסיף סניף מדברי השב יעקב (סי' ל"א), המובא בשע"ת ויא"פ (יו"ד סי' ק"כ), דכלי שאינו מקבל טומאה, אינו בדין טבילת כלים הנקחים מעכו"ם, ופלסטיק אינו מקבל טומאה, – הנה חוץ ממה דדברי השב יעקב, ל"ה אליבא דהלכתא, וכמ"ש בשו"ת גידולי טהרה (סי' י"ז), דאין לזה שורש בש"ס לדמות טבילה לטומאה, ואדרבה כיסוי של כלי קיי"ל (ביו"ד), דצריך טבילה, ואלו לענין טומאה, משנה שלימה שנינו הכיסוין טהורים, ואף על גב דהפוסקים למדו דיני טבילה מטומאה, היינו אי אזלינן בתר המעמיד, אבל לא לענין כזה עיין שם, – עוד אינו ברור כל כך, דפלסטיק אינו מקבל טומאה, ואף פשוטי פלסטיק, עפי"מ שהאריך בתשו' מהרש"ם (ח"ח /ח"א/ סי' ב') בגומי עיין שם, והערותי בזה לענין מקואות, כמבואר בתשובתי הנדפס בספר טהרת יום טוב (או"ח קל"ו מדה"ס), ומכ"ש בכלי קבול, די"ל כיון דנעשה מחומריים וכחות שבצמחים כמו עצים, שעשו אותה שרפים מלאכתיים, ואח"כ נתייבשו, דינם ככלי עץ, עי' בספרי שם (ח"ג סי' ס"ז אות ה'), ומקבל טומאה, וצריך טבילה, כיון דאם נשברו יש להם תקנה, כמבואר בספרי, ואף אם נתערב בעשייתן, מין שאינו מקבל טומאה, מ"מ הרי מבואר במשנה (כלים פי"א), דברזל טמא שבללו עם ברזל טהור, אם רוב מן הטמא טמא וכו', וכן מן החלמא ומן הגללים עיין שם, (ובתשו' בי"צ (יו"ד ח"א סי' קמ"ד במפתחות אות ז') מסופק לענין הגעלה, אם לדמות לענין טומאה וטהרה בזה, ובתשו' גבול יהודה (קישונוב), פשיטא לי', דאזלינן בתר רוב, ובספר יד יהודה ס"ל, דל"מ רוב, והובא דבריהם בספרי שם עיין שם), – אמנם פשיטא, דאף לפי ההלכה, דאין למידין טבילה מטהרה בזה, מ"מ אם עושין כלי ממין שרובו ממתכת ומיעוטו מחרס, (וכגון אותם הכלים דמיירי בהם בתשו' בי"צ וגבול יהודה שם), צריכים טבילה מדאו', דבכה"ג ילפינן טבילה מטומאה, כמו לענין מעמיד כנ"ל, וכה"ג איתא דאזלינן בתר רוב, בכלי שיש לישראל ועכו"ם בגוי', להפרי תואר (יו"ד סי' ק"כ ס"ק י"ב וי"ג), הובא בדרכי תשובה שם (ס"ק פ"ג) עיין שם. – שוב ראיתי בחזון איש (ה' מקואות סי' קכ"ו אות ז'), דכתב לענין פקק של גומי, דאינו מקבל טומאה, אף אם הוא כלי קבול, דלאו מינא דעץ נינהו עיין שם. ולפי"ז נראה דה"ד בפלאסטיק, וצ"ע בכ"ז.
(ב) ואגב ראיתי דבר פלא, בתשו' ג"ט שם, שמביא מה שהקשו, דאמאי לא נצטוו על טבילת כלים במלחמת סיחון, וכתב דאפשר ליישב קצת, דלפ"מ דאמרינן (בע"ז), דמשעה שנתנה ארץ לאברהם אבינו, זכה בה, ובכל מה דאית בה, ובכלל זה ג"כ מיני המתכת, היוצאים מן הקרקע, וא"כ כל אלו הכלים הנעשים ממתכת שהוציאה מהקרקע מכאן ואילך, מדינא א"צ טבילה, דהוי כנותן כסף לאומן לעשות לו כלי עכת"ד, – ומש"כ דהוי כנותן כסף וכו', כוונתו לשיטת המחבר בש"ע שם (סעי' י') עיין שם, – וא"כ לפי דבריו, כל הכלים אשר עושים ממחפרת של ארץ ישראל, אף שהמה ביד נכרים, ל"ה צריכים טבילה לשיטת המחבר, ומכ"ש שא"צ ברכה, ואולי י"ל דתלוי בפלוגתא אם יש קנין לנכרי בא"י וכו', עי' רמב"ם (פ"א מה' תרומות ופ"ב מה' ביכורים), אבל דבריו נפלאו ממני, דהאיך יעלה על הדעת לומר כן, דאף אם א"י מוחזקת לנו מאבותינו, וקרקע אינה נגזלת, מ"מ אם עכו"ם תלש איזה דבר מהקרקע, ותקנה לעשות מזה כסף או מתכת וכיב"ז, בודאי קנאה ביאוש ושינוי מעשה ושינוי השם, עי' (סוכה נ' ע"ב נ"א), בסוגיא דאוונכרי, וממילא הכסף שלו, ועשיית הכלי שלו, והוא פשוט.
(ג) ושוב עיינתי בספר שו"ת יביע אומר (ח"ד חיו"ד סי' ח') שציין כמ"ע, וראיתי שם בתיקונים והוספות ומילואים לסימן הנ"ל, שהביא דברינו, וז"ל, מש"כ בענין כלי פלסטיק וניילון הנקחים מגוי שאינם צריכים טבילה מעיקר הדין, כעת ראיתי בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' ע"ו וע"ז וע"ח), שהעלה שיש להטבילן בלא ברכה, מפני שחשש לטענת הרב מלמד להועיל (סי' מ"ט), שהואיל וכל דין טבילה כלי זכוכית, אינו אלא מדרבנן (מפני שאפשר להתיכם ולעשותם כלים שנית), י"ל דלא גזרו, אלא על כלי זכוכית, ולא על שאר כלים, שאפשר להתיכם, והוסיף להסתייע, ממ"ש במסגרת השלחן על הקש"ע (סי' ל"ז), בכלי של פורצליין /חרסינה/, שיש להם תקנה, שיטבילם בלא ברכה, עיין שם, ובאמת שבכלי פורצליין עצמם, מנהגנו שלא להטבילם כלל, וכמו שהעיר הכנה"ג (יו"ד סי' ק"כ הגה"ט אות י), וכ"כ מרן החיד"א בשיורי ברכה (שם סק"ג), אלא די"ל שהכנה"ג שם, נתן טעם לזה, מפני שאם נשברו אין להם תקנה, וכ"כ בשאילת יעב"ץ (סי' ס"ז), ושמטעם זה לא ראינו ולא שמענו, מי שיצריכם טבילה כלל עיין שם, וכ"כ בערוך השלחן (סי' ק"כ סק"ג), אבל בנד"ד אה"נ שיודו שצריכין טבילה, מ"מ לדינא, נ"ל, כמ"ש בפנים מהטעמים שנתבארו שם, ומ"ש המנחת יצחק, לציין על דבריו בח"א (סי' מ"ה), אם שייך בזה דשיל"מ =דבר שיש לו מתירין=, עי' בשו"ת יביע אומר (ח"ב חיו"ד סי' ט' אות ד – ה), ובשו"ת מהרי"ץ דושינסקי (סי' ס"ט), ובשו"ת קונטרס התשובות (סי' ל"א) עיין שם, עכ"ל, – העתקתי כ"ז מפני שיש שייכות לדברי, – אמנם גם בפנים שם, סיים והמחמיר על עצמו להטבילן בלא ברכה, תבא עליו ברכת טוב עיין שם. דושה"ט יצחק יעקב ווייס
עם שמים קנים על הדפנות פלסטיק ועליהם מחצלת,. זה פותר את הבעייה? הרי גם הקנים הינם חלק מהסכך למרות שאני שמתי אותו בכוונה שיחזיק את המחצלת
אם זה מה שמחזיק את הסכך ואינו ממש בצמוד ומעל לפלסטיק זה בסדר. אם הפלסטיק שתי הקנים יהיו ערב.
השאר תגובה