שאלה:
שלום הרב. בזמן אלול עסקנו בסוגיית מצוות ישיבה בסוכה וההלכות היוצאות מהכלל של תשבו כעין תדורו. אך נבוכנו בהגיענו ליחס של הפוסקים לגבי אכילת קבע ושינת קבע מחוץ לסוכה. לכאורה נראה מהברייתא והגמ' בדף כח שכל הפעולות שאדם רגיל לעשות בביתו במהלך השנה הוא מחויב לצאת מביתו ולעשותם בסוכה (אכילה, שתיה, טיול ושינון.) וכך גם ראינו שכתבו הראשונים וכדברי הפסקי ריא"ז שגם ק"ש חייבת בסוכה אלא א"כ רגיל לקוראה בבית כנסת שיכול גם בחג לקוראה בבית כנסת אך אין היתר לקרוא בבית. וכן כתב המשנ"ב לגבי חובת הבדלה בסוכה מחמת "כעין תדורו" או מחוצה לה אם רגיל כך כל השנה. ואף ראינו פוסקים בודדים שכתבו כך לגבי המתנמנם בבית כנסת שאינו צריך ללכת לסוכה מפני "כעין תדורו" שרגיל כך כל השנה. אך משום מה ביחס לאכילת קבע ושינת ארעי (שחוששים שתחשב קבע) כתבו אחרת. שאף עם אדם רגיל לאכול קבע מחוץ לבית כגון שיוצא למסעדות, או שמחות שונות וכדו' אסור לו לאכול מחוץ לסוכה על אף שרגיל כך כל השנה. וכמו שכתב המג"א לגבי סעודת מילה. וגם הנימוק שכתבו הראשונים לאיסור שינת ארעי זה שגם שינה כזו יכולה להיות משמעותית לאדם כמו קבע, ולא נמקו בפשטות שאדם אינו ישן ארעי מחוץ לבית וכו'.
מחילה על אריכות הדברים. סמוכני שכבוד הרב יבין את שורש שאלתי. תודה רבה ויישר כח עצום לרב! אופק בן עזרא
תשובה:
שלום וברכה
אם הבנתי נכון את שאלתך, אתה שואל למה אכילת קבע שאדם רגיל כל השנה לעשות מחוץ לבית חייבת בסוכה. כמו שאלת, מדוע לענין שנת עראי לא נגיד שכיון שאדם לא עושה זאת חוץ לבית זה חייב בסוכה מצד הדין.
לגבי שאלתך הראשונה, התשובה היא פשוטה, אכילת קבע תמיד אדם עושה בתוך בית, זה לא משנה אם זה ביתו שלו או אולם שמחות, ורק כאשר הוא בדרכים הוא אוכל חוץ לסוכה.
לגבי שאלתך השניה אינני בטוח בעצם ההנחה, יתכן ששינת עראי אדם לפעמים עושה חוץ לסוכה, כמו כן יתכן גם שכל דבר שהוא ארעי ואקראי אינו בכלל חיוב המצוה, אלא שכיון שאין דבר כזה שינה ארעית, אסור לעשות זאת חוץ לסוכה. מי שמתנמנם על הגמרא שזה דבר שכל השנה עושים חוץ לסוכה, אף שה קבע הקל הביכורי יעקב תרלט, לד שאין צורך להעירו, וכמו הולכי דרכים.
תודה על התגובה המהירה. אך אם יורשה לי לשאול עוד. הרי גם בית כנסת הוא מבנה. ובכל זאת מתירים לעשות הבדלה בבית כנסת רק אם הוא רגיל כך כל השנה מצד כעין תדורו? וכן לגבי תפילה, שהטעם לתפילה בבית כנסת ולא בסוכה זה כעין תדורו שכך עושה כל השנה אך אילולי זה היה חייב להתפלל בסוכה (אם מצליח לכוון). כך שמתייחסים למבנה אחר כיציאה מביתו? ואם כן ראוי שיהיה מותר לו גן בחג לאכול באותם מסעדות כדרכו בחול? ולגבי שינת עראי הבכורים יעקב דיבר על המתנמנם ולא התיר לכתחילה להרים על הספר על אף שדרכו כך בחול?
סליחה על ההטרדה בערב חג. אבל אני ממש בגדר מצטער מהסוגיה הזאת. ואינני מוצא מנוח להשיב את נפשי. תודה רבה
לגבי הבדלה הרעיון הוא שיש ספק אם עצם ההבדלה מחשיבה זאת לקבע המחייב סוכה, ובזה הוצרכו לומר שכיון שכל השנה אינו עושה בביתו אלא בבית הכנסת גם כאן אינו חייב בסוכה. אבל שים לב, אין משמעות למבנה מצד ההבדלה, במקרה בית הכנסת הוא גם מבנה, אבל אין הקפדה מצד האדם שלא לעשות זאת בלי שיש לו מבנה… אבל סעודת קבע אדם לא עושה ברחוב ובאופן ארעי, הוא מחפש אולם יפה ומסודר. וכיון שכך זה לא משנה אם הוא רגיל לעשות זאת בביתו או במבנה אחר.
2. תפילה מעצם מהותה אינה ביטול עשה וחיוב גמור לעשות בסוכה כמו אוכל ושינה, ולא הבנתי את ההקשר.
3. נכון אף שיש לדון בזה גם לכתחילה.
השאר תגובה