שאלה:
לכבוד הרה"ג שליט"א
רציתי לשאול איזה דברים שנוגעים מאד ובפרט בימים הנוראים
א) מי ששוהה הרבה בתפלתו (בלא תחנונים רק במילים של התפלה) ומכח זה לא מספיק להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הציבור, מה עליו לעשות, האם חייב להמתין עד סוף התפלה כדי לענות עד ברכו ואח"כ להתפלל ביחיד (באופן שגם אם מתחיל אם חזרת הש"ץ לא יספיק לומר מודים עם הציבור ולפעמים גם לא לענות קדיש)?
ב) עוד שאלה מה נקרא להתחיל ביחד עם הציבור
ג) אם נמצא אחר יהיו לרצון הראשון ביוה"כ שאז שאומרים "על חטא" והש"ץ כבר הגיע לקדושה האם חייב גם ולסיים תפילתו כמו שכתב השו"ע בס' קכב לענין האוחז באלקי נצור?
תודה מראש וגח"ט
תשובה:
שלום וברכה
ראשית נתייחס בקצרה לעצם ההלכה שהזכרת, בשו"ע בסימן קט מבואר, שאדם שמגיע ורואה שהציבור כבר באמצע תפילת שמונה עשרה, לא יתחיל להתפלל אא"כ הוא יודע שיסיים לפני הש"ץ יגיע לקדושה, או הוא עצמו יגיע בתפילתו יחד עם הש"ץ לקדושה [הנושא אינו מודים אלא קדושה, ויש אומרים שחייב גם באמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה]. מנהג העולם אמנם אינו כך, וכבר דן בזה בשו"ת שלמת חיים סי' קכו, וצידד שם ללמד זכות, שאם התחיל את התפילה עם כולם, אף ששמונה עשרה מתחיל מאוחר יותר, אינו חייב להמתין. אמנם זה חידוש וכנגד פשטות ההלכה.
אם שמע כבר קדושה במנין אחר זה גם פתרון, כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק ד-ה ובחיי אדם, אבל בדרך כלל זה לא המקרה.
לכן, העצה היותר נכונה לאדם שיודע שהוא מתפלל לאט, להתחיל לפני כולם, וכך שמונה עשרה יתחיל עמהם, זה יועיל לא רק כדי שלא יצטרך להמתין אלא כדי שתהיה לו תפילה בציבור.
מסתבר שכל עוד הציבור בג' ברכות ראשונות זה נחשב שמתחילים יחד, כך כתב בשו"ת בצל החכמה, ובכל מקרה אי אפשר לצמצם.
לגבי מי שנמצא באמצע על חטא, יעשה את העצה של המשנה ברורה בסימן קכב ס"ק ו, שיאמר יהיו לרצון באמצע ואחר כך יענה וימשיך.
גמר חתימה טובה.
האם אין עצה הפוכה? שיתחיל מתי שיתחיל ויענה קדושה עם המניין הבא?
לכאורה היינו הך אף שלא הוזכר בפוסקים.
השאר תגובה