שאלה:
3 מקורות ובסופם השאלה:
1] רשום:
"לא יחלוץ תפילין בפני רבו,
אלא יפנה לצד אחר,
מפני אימתו,
ויחלוץ שלא בפניו."
[.שו"ע. אורח חיים. סימן ל"ח. סעיף י"א.].
2] רשום:
"לא יחלוץ תפיליו בפני רבו,
שמזלזל הוא בכבודו,
שמגלה ראשו בפניו.
אלא יפנה לצד אחר,
מפני אימתו,
ויחלוץ שלא בפניו."
[.שו"ע הרב. אורח חיים. סימן ל"ח. סעיף י'.].
3] רשום:
"בפני רבו.
היינו רבו מובהק,
דרוב חכמתו הימנו.
מפני אימתו.
ר"ל דזלזול הוא
שמגלה ראשו בפניו.
ולפי זה אפילו אם
כבר חלץ רבו תחלה, אסור.
ואם מטה עצמו קצת לצד אחר,
וזהיר מלגלות ראשו בפניו,
נראה דיש להקל בכל גווני.
כ"כ הפמ"ג.
ועי"ש עוד דמשמע מיניה,
דאם חולצן סמוך לחשיכה,
יש להחמיר בכל גווני,
מלחלוץ אותם קודם שחלץ רבו.
דנראה שמורה הלכה בפני רבו.
שהגיע זמנו לחלוץ."
[.משנה ברורה. אורח חיים. סימן ל"ח.
אות ל"ה. אות ל"ו.].
השאלה:
האם קיימת מחלוקת
בין שולחן ערוך,
לשולחן ערוך הרב.
או שקיים מקור לכך
שגם לפסיקת השולחן ערוך,
מדובר לחלוטין
רק בתפילין של ראש.
והלכה למעשה,
בוודאי כן מותר
לחלוץ תפילין של יד בפני רבו,
כגון אם כבר קיפל תפילין של ראש,
אבל לא הספיק להוריד/לחלוץ ולקפל את התפילין של יד,
ונכנס רבו והחל ללמד שיעור לקבוצה.
תודה.
תשובה:
זו הלכה פשוטה שמדובר רק בתפילין של ראש משום גילוי הראש מבטא חוסר כבוד.