שאלה:
האם מותר לי לקחת הלוואה כדי לתת מעשר כספים על רווחים מהשנה החולפת? לכאורה לא גרע ההבטחה ב"בחנוני נא.." מ"לוו עלי.."
תשובה:
ראשית עצה טובה.
טעות גדולה להניח את כל החישוב של המעשרות לסוף השנה או אפילו לסוף החודש, כי זה מצטבר לסכום גדול וזה קשה וכבר אין וכו'. כל כסף שמגיע מיד מעשרים, זו העצה הכי נכונה בענין זה. ולעצם שאלתך, אם יש לך מהיכן להחזיר את ההלוואה זה אפשרי, למה לא.
מקורות:
למעשה על הנדון אם בכלל חייבים להפריש בכל חודש או בכל הכנסה מיד או שניתן לעשות חישוב שנתי ולהפריש פעם בשנה, נחלקו הדעות:
בשו"ת שער אפרים סי' פד כתב, שכאשר אדם יודע בבירור כמה הרויח מעסק מסויים, חובה עליו להפריש מיד, אולם כאשר הוא אינו יודע בבירור מה הם רווחיו, לא מוטלת עליו חובה לעשות חישובים תמידיים כאלו ולהפריש, אלא הוא יכול בכל תקופה לעשות חשבון רווחים כללי ולהפריש על כלל העסקים יחד. באופן זה גם יוכל לנכות מסך הרווחים הפסדים הנגרמים מעסק אחר. למשל, אם הרוויח מליון דולר בעסק מסויים ובעסק אחר הפסיד חצי מליון, סך כל רווחיו חצי מליון דולר. חישוב זה נוח יותר מאשר היה כבר מפריש בתחילה מסך המליון ועתה שהפסיד אין לו ממה לנכות.
אמנם בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת יו"ד סי' קצח נוקט שאף כאשר אדם יודע מה הם רווחיו מעסק מסויים, לא מוטלת עליו החובה להפריש למעשרות מיד, אלא כל דין המעשרות הוא "שנה בשנה" כלשון התנא במסכת פאה, ולכן, בסיומה של כל שנה יערוך את מאזן רווחיו ויפריש כדין. וכן פסק בערוך השלחן סי' רמט סעי' ז.
אכן, בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קמג כתב, שאף שהעיקר להלכה כדברי הנודע ביהודה, יש הידור לתת מיד מכל רווח שנכנס, ולא להמתין לסיומה של השנה.
שנה זו תהיה לפי הלוח העברי, מראש השנה לראש השנה, כך כתב בשו"ת נודע ביהודה שם. אך בדיעבד, כאשר יש קושי לחשב את הרווחים בראש השנה, שכן כל עבודת המשרד מתבצעת לפי סיומה של השנה האזרחית, ניתן לבצע חישוב והפרשה אלו בסיומה של השנה האזרחית, כך הורה בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' רא.