נהמא דכיסופא – אי אפשר היה אחרת?

שאלה:

השם הרי ברא את עולמנו בכדי שנעמול ונקבל שכר שלא נתבייש שאנו מקבלים דבר שלא מגיע לנו.
והרי הבושה היא גם בריה של השם, אז הוא יכול לא לברוא את הבושה וממילא לא נתבייש בשכר?
וגם אם צריך בושה לדברים אחרים יכול הבורא לעשות שלא נתבייש בשכר?
תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך נכונה מאוד, ופשיטא שאין דבר שהקב"ה עושה מתוך הכרח, כלומר אין כלל כל שהוא בחוקי הטבע והתחושה והמוסר וכו' שהבורא מוכרח היה אליו, כל דבר נעשה ברצונו שהוא למעלה מהשגתנו, וכל הביאור הזה מדברי הרמח"ל הוא לאחר שבורא עולם רצה וסבר לנכון לברוא תחושה כזו של נהמא דכיסופא – לחם של בושה, ובהתאם אליו סידר את עולמו כך שכל ההטבה תבוא בזכות ולא בחסד, על ידי עבודתנו. כך שלעולם לא נגיע לחקר מחשבתו, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם", ורמח"ל מעולם לא התיימר לומר שהגיע לחקר מחשבת הבורא, אלא רק להסביר כיצד עבודתנו וחובתה, בנויה ומושרשת על כללי המוסר הכלללים שטבע הבורא בבריאה.