שאלה:
שלום כבוד הרב.
יש לי כמה שאלות לגבי האם מותר לדבר דיבורי חולין בעזרת הנשים בבית הכנסת:
1. מה עליי לעשות כשאני נמצאת בבית הכנסת, ואישה מברכת אותי בחג שמח/שבת שלום/אומרת לי שלום- האם מותר לי לענות לה?
2. מה עליי לעשות כשאני נמצאת בבית הכנסת, ואמאאחות שואלת אותי שאלה או אומרת לי משהו?
3. האם מותר לי להקדים שלום לאישה שנמצאת בבית הכנסת?
בנוסף אציין – שאני גרה ומתפללת במקום שרוב הנשים לא מקפידות לא לדבר בבית הכנסת, וחלקן נראה לי לא יודעות מדוע אני לא מדברת. רובן המוחלט לא חרדיות.
תודה רבה.
תשובה:
עזרת נשים יש בה קדושה אף שהיא פחותה מקדושת בית הכנסת עצמו, ויש להמנע בה משיחת חולין, אבל בודאי מותר להשיב למי שאומרת שלום, ואפילו להקדים שלום, או לומר אמירה קצרה נצרכת, כפי שהדבר מותר בבית הכנסת עצמו, אבל לא לשוחח מעבר לכך.
מקורות:
בפמ”ג א”א סק”א אסר לשחוט בעזרת נשים כמו בבית הכנסת, ומפורש בספרו ראש יוסף מגילה כ”ח שעזרת נשים יש להחמיר בה כמו ביהכ”נ עצמו, באשל אברהם בוטשאטש מסתפק בענין זה, בשו”ת שואל ומשיב מהדו”ק ח”ב סי’ כ”ב שו”ת בית יצחק ושו”ת בית שלמה ח”א סי’ כ”ח, שו”ת אבני נזר סי’ ל”ג הורו כולם שעזרת נשים יש בה קדושה אך לא ממש כקדושת ביהכ”נ, וכ”כ בערוה”ש סי’ קנ”ד סעי’ ז’ שביהכ”נ של נשים יש עליה קדושת ביהכ”נ כיון שנשים מתפללות שם, כמו כן כתבו בשו”ת מהר”ש ענגיל ח”ג סי’ פ”ח שו”ת מהרש”ם ח”א סי’ י’ שו”ת תשורת ש”י, שמכך שאסר הרמ”א בסי’ פ”ח לנדה ליכנס שם מוכח שיש שם קדושה, בשו”ת ערוגת הבושם סי’ כ”ז שו”ת אמרי יושר ח”ב סי’ י”ב שו”ת בית ישראל סי’ כ”ד כתבו שאסור לדור בעזרת נשים איש ואשתו מחמת קדושת המקום, ובשו”ת צור יעקב סי’ קנ”ב אסר לעשות בעזרת נשים כל עניני שחוק וקלות ראש ובו’ במו בביהכ”נ, וע”ע שו”ת מנח”י ח”ז סי’ ח’ שו”ת שבה”ל ח”ה סי’ כ”א. אמנם, בחכמת אדם כלל פ”ו סעי’ ט”ו כותב בפשיטות שאין לעזרת נשים קדושה כלל, ועיין משנת יוסף סי’ י”ט שאין כוונתו שאין בו קדושה כלל אלא שזוהי קדושה פחותה מביהכ”נ.
מדוע הרב מחמיר לה שאין לשוחח יותר משיחה קצרה הנצרכת, הרי עיננו רואות שכל המתפללים (אפשר לומר ללא יוצא מן הכלל? לא בדקתי אך כך התרשמתי) מנהלים שיחות חולין יותר מהנצרך בבית הכנסת עצמו (שם הקדושה חמורה יותר כפי שציין הרב) ואין פוצה פה ומצפצף? וגם אם כן יש מצפצפים, בהכרח ללמד זכות כגון נעשה על תנאי וכד'?
תנאי לא מועיל בזה, יש קולא אחרת, שמקום שאנשים נשארים בו ללימוד זמן רב, אם מטריח אותם לצאת זה יביא לביטול תורה ראה משנה ברורה תחילת סי' קנא, אבל מקום שמשמש רק לתפילה, אינני יודע לו היתר.
ע"ש ס' י"א בה"ל ד"ה אבל, שכותב ללמד זכות שמועיל תנאי אף בבתי כנסת שבא"י, כל עוד לא מדובר בקלות ראש של ממש. ולכ' על זה מסתמך העולם שכאמור נוהג כן אף לא במקום של ביטול תורה כפי שכתב הרב
הביא בזה מחלוקת גדולה, ונדחק מאוד לצדד להקל בשעת הדחק על סמך שיטות המקילים, ויש כאן שתי קולות ששנויות במחלוקת, הנושא של בישובן והנושא של ארץ ישראל.
אבל בהכרח שאין לנו לומר שכל העולם נכשל באיסור ובהכרח ללמד זכות והבה"ל בפירוש מקל בשעת הדחק והוא הפוסק אחרון והיש לך לימוד זכות גדול מזה?
ללמד זכות זה בודאי, אבל כבודו רצה שאכתוב שמותר לכתחילה…
השאר תגובה