שאלה:
מישהי חיממה על תנור גז במחבת חלבית תערובת של עוף וירקות שכבר היתה מבושלת . הטמפרטורה לא הגיעה למצב של "יד סולדת בו." אח"כ היא כבתה את האש והעבירה את התערובת (ישר מהמחבת ע"י מזלג חלבי) על צלחת חלבית של פלאסטיק. מה מצב הכשרות של המחבת ושל הצלחת ושל המזלג? ואנחנו לא יודעים באיזה מזלג שלנו השתמשה. תודה.
תשובה:
קשה לי להאמין שלא היה יד סולדת אפילו בחלק מהתבשיל, יד סולדת זה 40 מעלות, זה תוך רגע נהיה. כך שהמחבת ודאי נאסרה וטעונה הכשרה [בדרך כלל לא ניתן להגעיל כיון שהיא צריכה בשביל זה להיות נקייה לגמרי בלי שומן שרוף וכדומה, אלא יש ללבן היטב בגז בכל הפינות]. לגבי הצלחת יש להסתפק, כיון שלדבריך זה היה ממש קצר, וזה הרי כלי שני שבלאו הכי יש מחלוקת אם מפליט או מבליע, אבל לכתחילה הייתי מגעיל אותה. וסומך על הדעות שמועילה הגעלה לכלי פלסטיק.
לגבי המזלג שהתערבב באחרים יש מחלוקת הפוסקים אם אם צריך להגעיל את כולם או שלגבי כל אחד אומרים שמספק מותר, המיקל יש לו על מי לסמוך, בפרט שיש לך ספק אם היה יד סולדת.
מקורות:
לגבי המזלג יש בענין זה מחלוקת: בשו”ע יו”ד סי’ קב סעי’ ג כתב שכיון שהכלי האסור התערב ברוב הוא בטל ואינו צריך הגעלה, ואפילו הוא בן יומו מותר להשתמש בו. אולם הש”ך שם ס”ק ח הקשה שהוא דבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שהרי ניתן להגעילו. כמו כן נקט שכיון שיודעים מהבליעה זה נחשב שהאיסור ניכר, עיי”ש. בפרי מגדים שם דייק בט”ז שהחמיר בזה אפילו בכלי שאינו בן יומו, כיון שסוף סוף יש איסור דרבנן וניתן לבטלו על ידי הגעלה, ודן שאפשר שדי להגעיל אחד מהכלים ולא צריך הכל. לדבריו כלי שלא מועילה לו הגעלה יתכן שיש לזרוק אחד לפח, כיון שאם היה יודע מה אסור גם היה צריך לזרוק וממילא זה לא נחשב הפסד.
