שאלה:
רציתי לשאול בנושא נט”י לסעודה, נפסק להלכה שמברכים רק כשאוכלים כביצה כי פחות מזה לא מק”ט. למעשה מה שלא הבנתי הרי אוכל כביצה מק”ט ופחות לא, השיעור א”כ היה צריך להיות לא כמה אוכל בפועל אלא איזה גודל לחם זה. אם הוא אוכל חתיכות קטנות שאין בכל אחד מהם כביצה זה לא מק”ט ואז לכאורה גם אם יאכל עשרה כביצים אך חתוכים לחתיכות קטנות לא יתחייב בנטילה ולעומת זאת אם יאכל מחתיכה גדולה מכביצה גם אם יאכל חלק קטן עדיין החתיכה מק”ט ומחייבת נטילה בברכה
תשובה:
כיון שהכל רק זכר לדבר, שלא תשתכח תורת תרומה וכו', לא נקבעו ההלכות לפי כללי דיני התרומה בדקדוק אלא רק באופן של זכר בעלמא.
מקורות:
משנה ברורה סימן קנח ס"ק א:
טעם תקנת נטילה הוא משני דברים אחד מפני סרך תרומה והיינו כיון דידים עסקניות הן ונוגעים בכל דבר ובזמן שהיה נוהג טומאה וטהרה והכהנים אכלו תרומה היו צריכין ליטול ידיהם מדברי סופרים קודם אכילת תרומה כדי שלא יטמאוה בנגיעתן וכדי שיהיו רגילין הכהנים בזה גזרו ג"כ על כל איש ישראל האוכל פת שאסור לאכול עד שיטול ידיו וגם עכשיו שאין הכהנים אוכלין תרומה מפני הטומאה לא בטלה תקנה זו כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה בהמ"ק ב"ב לאכול בטהרה ועוד טעם לתקנת נטילה משום נקיות וקדושה וסמכו בגמרא [ברכות נ"א] אקרא דוהתקדשתם והייתם קדושים [סמ"ג]:
