שאלה:
אם מישהו בירך שהכל ולא אכל מאיזו שהיא סיבה, אחר כך רצה לאכול אחרי 5 דקות ולא סמוך לברכה. האם יברך שוב?
תשובה:
ראשית הוא חייב לאכול! אחרת ברכתו לבטלה וזה עוון.
כמו כן, אם הסיח דעתו מאיזו שהיא סיבה והחליט שלא לאכול ופנה לדברים אחרים, או שלא היתה כוונתו לכתחילה לאכול משהו מסויים, בודאי יש לברך שוב.
הכוונה היא למשל שנאנס, והיה צריך לטפל במשהו דחוף (למשל, מישהו ח"ו במצוקה), האם אחרי 5 דקות הוא צריך לחזור ולברך?
אם לא עשה הפסק ולא הסיח דעתו אינו מברך שוב, אבל אם הפסיק בדיבור או שינה מקומו צריך לשוב ולברך.
קצת קשה לי להבין את ההגדרה "הסיח דעתו".
למשל:
מישהו ראובן ברך שהכל על מים, ואז שמעון לידו נחנק, וב"ה, ראובן הוא איש הצלה, ותוך 2 דקות הציל אותו.
האם כעת צריך לחזור ראובן ולברך? האם הדבר הזה מוגדר היסח הדעת?
סביר שכן.
השאר תגובה