שאלה:
לפעמים קורה שאני מגיע מאוחר, למשל במנחה, וכשמניין התחיל עמידה, אני מעדיף לסיים קורבנות ואשרי. השאלה, אם אני מצטרף אליהם כשהם עדיין בלחש, אבל הם יסיימו לפניי, עולה לי תפילה במניין? שמעתי משהו בשם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שמצטרף כל זמן שאפילו אחד עדיין מתפלל, אבל לא ביררתי לעומק.
תשובה:
יש דרגות שונות במעלת תפילה במנין, המהודר ביותר הוא להתחיל יחד או לפחות להצטרף כאשר הם בשלוש ברכות ראשונות, אבל יש מעלה של מנין גם כשהם עדיין באמצע. בכל מקרה אין לומר אשרי וקרבנות באופן זה [אלא להשלים לאחר התפילה], משום שעל ידי כך אתה מפסיד חזרת הש"ץ ואמירת קדושה ומעיקר הדין אסור להתחיל שמונה עשרה אם לא תספיק לסיימו לפני קדושה.
מקורות:
ראה כל הפרטים בזה במשנה ברורה בסימן קט. על כך שהבא באמצע שהציבור מתפללים יש לו ענין להצטרף עמהם, ראה באר יצחק סי' כ, אגרות משה ח"ג סי' ד, הליכות שלמה פרק ח. על החילוק בין שלוש ברכות ראשונות לאחר מכן, ראה שו"ת בצל החכמה ח"ד סי' ג.
חנוכה שמח
אם אפשר אודה לעזרה
שמעתי שאדם איחר ממתין להתחיל שמונה עשרה עם החזן שמתחיל ש"ץ
א. מה העניין?
ב. זה נכון שהוא נחשב לש"ץ כחלק מהציבור לגבי להתחיל חזרת הש"ץ, מה הטעם לכך
ג. זה רק נחשב לחלק מ10 שהשץ ממתין או גם אם הש"ץ ממתין ל6 זה חלק מהשש?
יש שתי דרגות בתפילה בציבור:
עיקר תפילה בציבור היא עשרה אנשים המתחילים יחד כמבואר במשנה ברורה בסי' צ סעיף ט. אבל יש דרגה נוספת פחותה ממנה, שהיא כאשר הציבור באמצע שמונה עשרה ואני מצטרף איתם, או להתחיל יחד עם החזן, הבעיה באופציה הראשונה היא שלפעמים לא יספיק לגמור לפני שהחזן יגיע לקדושה ואז יפסיד קדושה ואמן של הא-ל הקדוש, ולכן, כאשר יש חשש כזה, ההוראה היא להתחיל יחד עם החזן ולומר איתו מילה במילה עד הא-ל הקדוש. כל זה מבואר בסימן קט.
מה לגבי סעיף ג
ובכלל מה הטעם שזה השץ יכול למנות אדם שלא עונה לברכותיו את אדם זה
תודה וגזונטע חנוכה
הוא לא מצטרף לא לשש ולא לעשרה לאלו הסוברים שצריך תשעה עונים.
אז מתי השץ שרוצה להתחיל חזרה יכול לספור אותו?
תודה
הוא לא יכול לספור אותו, אלא אם כן הוא נוהג להקל שדי בשישה עונים וארבעה מתפללים, שאז הוא אחד המתפללים – מהארבע [אבל זה אני מניח שבלאו הכי יש לו בשפע…].
השאר תגובה