שאלה:
הילדים רצו בשבת להתעסק בהנחת חרוזי גיהוץ על המשטח הייעודי, כמובן , לגהץ רק במוצ"ש.הם טענו שהם נהנים מעצם ההתעסקות בזה ושזה מעביר להם את הזמן, ולא חושבים על המטרה שבמוצ"ש.
האם יש בזה חשש:
מוקצה כלי שמל"א למרות שאין איסור בעצם ההנחה?
כתיבה (שהרי ההנחה היא רפויה , ואם הופכים את הלוח, רוב החרוזים נופלים)?
הכנה משבת לחול (למרות שהיצירה לא נשלמת)?
עובדין דחול (לפי מה מוגדר)?
האם באופן אקראי, לילדה פחות מבת מצווה שמאוד רוצה, אפשר להעלים עין?
אשמח לפירוט, ומקורות דומים
תשובה:
לגבי קירוב שני חלקי דף קרוע כדי ליצור יחד כתב אחד או ציור אחד, כתב בשמירת שבת כהלכתה פרק כח סעי’ ג להקל על פי תשובת הרמ”א סי’ קיט. ובאגרות משה יו”ד ח”ב סי’ עה כתב שאף הרמ”א התיר רק בנדונו שהיה ציור על חודי דפי הספר שבסגירתו נוצר ציור שלם, שכיון שהספר מיועד לפתיחה וסגירה תמיד אין כאן מלאכה, משא”כ כאן ששני חלקי הדף אינם מחוברים כלל.
אולם כאשר החלקים נאחזים זה בזה כתב בשמירת שבת כהלכתה פרק טז סעי’ כג שלכל הדעות יש לאסור, ומקור הדברים במגן אברהם בסי’ שמח ס”ק י, והרבה יש להאריך בענין זה. ובודאי לא צריך שיהיו נאחזים בחוזק ממש שלא יכולים ליפול, אלא עצם זה שהם על גבי הבליטות המיועדות לכך זה כבר נאחז. ומכאן המנהג הרווח לאסור משחק בפאזל בשבת.
אמנם בשו"ת אור לציון התיר לשחק בפאזל בשבת, אף בפאזל המורכב בתוך מסגרת, דנחשב 'השתמשות' ולא 'כתיבה', כיוון שדרכו בפירוק והרכבה (ח"ב סימן מ"ב תשובה ו'), אבל כאן גם סברא זו לא קיימת ולכן נראה לאסור את הדבר.
