מציצת דם שעל השפתיים

שאלה:

בס"ד

שלום כבוד הרבנים.

קרה לי שבמהלך תפילה השפתיים שלי היו יבשות עם חתך ובשלב מסוים ירד דם מהחתך הזה… לא יכולתי לצאת באמצע כדי לשטוף את הפה מהדם אז הייתי צריך ללקק ולבלוע את הדם.

האם יש כאן איסור שבת בעניין של הדם ובכלל בבליעה של הדם של עצמך?
מה לעשות להבא אם דבר כזה קורה?

אשמח לעזרתכם. תודה.

תשובה:

לכתחילה עדיף לנגב את הדם ולא לבולעו, אולם מעיקר הדין כל עוד הדם על השפתיים אין בכך איסור.

לגבי שבת אין למצוא דם מתוך הפצע אבל אין איסור לבלוע את הקיים [למתירים בימי החול].

מקורות:

בענין זה מצינו לכאורה סתירה בדברי רש"י: שכן בכתובות ס ע"א נאמר "דם שעל הכיכר גוררו ואוכלו של בין השיניים מוצצו ובולעו ואינו חושש, והובא להלכה בשו"ע יו"ד סי' סו. ובטעם הדבר פירש שם רש"י, שהדם שבין השיניים אינו ניכר לחוץ ואין בכך איסור. ונראה מדבריו, שדם על השפתיים הניכר לחוץ אסור לבולעו. אולם במסכת כריתות כא ע"ב פירש רש"י, שהדם שבין השיניים עדיין מחובר לגוף ומשום כך אינו נאסר, בשונה מדם על הכיכר שכבר פירש לגמרי, ומכאן י"ל שאף דם על השפתיים מותר לבולעו.

וראה שו"ת חיי הלוי יו"ד סי' נב שכתב על פי דקדוק לשון הרא"ש והר"ן שם, שמה שכתב רש"י ש"אינו נראה" הכוונה שאין בכך איסור של מראית העין כיון שניכר שהוא מגופו, וכיון שאיסור אכילת דם אדם הוא משום מראית העין לא אסרוהו באופן זה, ונמצא שאף דברי רש"י בכתובות מתפרשים כדבריו בכריתות, ולפיכך יש לסמוך ולהקל על כל פנים למי שקשה עליו לנגב את הדם מהשפתיים בכל רגע.

ומכל מקום דם שעדיין לא פירש מהגוף והוא בתוך הפצע מותר למוצצו בלי שום ספק.