שאלה:
כמה כוסות צריך להשתמש בשבת כדי להכין תה או קפה
תשובה:
עלי תה אינם מבושלים. אף על פי כן, הגאון רבי עובדיה יוסף מתיר לבשלם בכלי שלישי ולא בשני וכמבואר בס’ ילקוט יוסף סי’ שיח סעי’ מא, משום שסבר שבכלי שלישי אין לחשוש אפילו לקלי הבישול המתבשלים בכלי שלישי, כמו כן צידד להקל בדיעבד בכלי שני כיון שיש מקום לדון שאינם קלי הבישול. אולם, מנהג הרבה פוסקים להחמיר ולאסור זאת אף בכלי שלישי, כיון “שעינינו הרואות שעלי התה מתבשלים בכלי שלישי כמו בכלי ראשון”, כך כתב בס’ ערוך השולחן סי’ שיח וכמוהו החמירו כל גדולי אשכנז.
לכן, הדרך הראויה ביותר להכנת התה בשבת [וכפי שהובא גם בילקוט יוסף שם כדרך הראויה ביותר] להכין תמצית תה בערב שבת על ידי בישולי עלי התה בכמות מרוכזת מאוד במים רותחים [5 שקיות תה בכוס מים רותחים וכיוצא בזה] להוציא משם את השקיקים ובשבת לערב מעט מאותה תמצית במים שבכוס [כאשר קודם נותנים מים מהמיחם לכוס ורק אחר כך מוסיפים לשם את אותה תמצית.
לענין קפה, יש להבחין בין קפה נמס שהוא מבושל ומותר לערבו בכלי שני [לא בראשון כיון שלדעת הרבה פוסקים דינו כדבר לח שישי בו בישול אחר בישול], לבין קפה טורקי וכיוצא בזה שאף לגביו אמורה המחלוקת הנ”ל לגבי כלי שלישי.
יש קונטרס שכתב שעשה ניסוי וגם כלי חמישי מבשל ואילו יותר עושה חילוק בין כוס זכוכית לכוס קרטון
זו בעצם סברת ערוך השלחן שציינו, החולקים סוברים שהמודד של בישול אינו אם הצליח להיות לנו קפה, כי גם בפושרים ממש זה נעשה.
האם צריך לשמור על התמצית חמה?
מעיקר הדין כיון שלא מערה עליה ישירות אלא נותן אותה בכלי שני – אין צורך.
שמעתי יישוב על מה שמקשים (נדמה לי האגרות משה) על ערוך השלחן שכ' שעיננו רואות, והלא גם במים קרים המים נראים כתה? ושמעתי שכוונת עה"ש שעינינו רואות שעלי התה עצמם מתמצים לגמרי בכלי שני ושלישי כמו בכלי ראשון, וזו כוונתו, לא על צבע המים כפי שהבין האגרות משה.
יש בעיה במיחמים שיש טיפות קרות שמתבשלות בברז שנפתח
אינני מכיר את הבעיה הזו, עכ"פ זה מן הסתם דומה לנושא של תה שנשאר ממנו טיפות בכוס שהצטננו אם מותר לערות עליהם מים חמים, לכתחילה יש להחמיר בכך אבל מעיקר הדין כיון שזה רק לח שהצטנן וזה בגדר פסיק רישא דלא ניחא ליה וגם אנשים לא מחשיבים את זה, זה לא איסור גמור.
השאר תגובה