לתרומות לחץ כאן

איסור שבויה לכהן – נערה במחנות בשואה

שאלה:

למה הנשים אחרי השואה לא נאסרו להתחתן עם כהנים הרי קיימא לן ששבויה אסורה לכהן
האם כל אישה הייתה צריכה להביא ראייה שמישהו העיד עליה שהיא טהורה?

תשובה:

שלום רב,

הפוסקים כבר נדו בשעתו בשאלה זו. ראה שו"ת חלקת יעקב אבה"ע סי' מ' שכתב כמה נימוקים להתיר:

א. "הנה לכאורה יש היתר ברור, כיון דבנחבשה ע"י ממון מותרת אף לכהונה, מטעם הפסד ממון, חזינן דאף רק משום הפסד ממון, יראים לנפשם לאנסן, א"כ מכש"כ בני"ד דהארורים הגרמנים, בגאון עוזם, אסרו ביאת גרמנים עם "גזעם הנבחר" ולטמא את עצמו "בגזע השפל והנמוך" באיזו ביאות שהיא, ונוסף לזה עשו כל טצדקי, האפשרי ובלתי אפשרי, לנוול ולבזות נשים הישראליות בעיני הרשעים האלו. מעשים נמבזות שאי"א להעלותם על הכתב ואין להם שום דמיון כלל עם מה דמבואר בקידושין י"ג בשבוי' הקילו משום דמנוולה נפשה. וא"כ ממילא אין צריכין לחשוש ומותרות לכהונה".

ב. נימוק נוסף הוא מביא שם שהיא נאמנת לומר שלא נטמאה במיגו שיכלה לומר שלא היתה במחנות. אח"כ הוא מאריך שם האם זה עוזר המיגו לאחר שכבר סיפרה לחברותיה וקרוביה את קורותיה במחנות, ומסיק שבשביל זה היא נאנמת, בפרט שלפי ההלכה מחבואה אחת פוטרת את כולן, ולכן רק אם יגיעו שני עדים כשרים ויעידו שהיתה תחת ידם הגרמנים וגם לא יכלה ללכת למחבוא שהיה שם, רק אז נופל המיגו.

ראה עוד שהאריך בזה להתיר ומסקנתו: "מכל הנ"ל פסקתי היתר לעצמי וסדרתי להם קידושין".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל