הנחת תפילין. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ז.

י״ט באלול ה׳תשפ״ג (05/09/2023)

שאלה:

שאלות בנושא: הנחת תפילין. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ז.

1] נושא השאלה:
רשום "צריכה שתהא שימה כנגד הלב.
וזהו קיבורת. שהוא מכוון ממש כנגד הלב.".
[ספרית חבד. שולחן ערוך הרב. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף ב'.].
"רש"י: "קיבורת כנגד הלב היא.".
[התלמוד הבבלי. מנחות. ל"ז. ב'.].
השאלה:
אם כבר נודע לו,
שמיקום הלב שלו יחסית חריג.
ו/או שמיקום הכתף ו/או הקיבורת שלו יחסית חריג,
האם בוודאי שיכולה להיות לזה משמעות
מבחינת היכן מיקום הנחת הבית תפילין של יד?
דהיינו:
א]
אם ביחס לרגיל,
מיקום הלב שלו, יותר למעלה,
אז חובה ו/או רצוי,
שיניח את הבית תפילין של יד שלו,
יותר למעלה בקיבורת שלו,
ביחס למיקום שמותר/מומלץ לכתחילה לפי ההלכה?
ב]
אם הכתף שלו יותר ארוכה מהרגיל,
ומגיע עד יותר נמוך מהרגיל,
כך שגם הקיבורת שלו יותר נמוכה מהרגיל,
אז חובה ו/או רצוי,
שיניח את הבית תפילין של יד שלו,
יותר למעלה בקיבורת שלו,
ביחס למיקום שמותר/מומלץ לכתחילה לפי ההלכה?

2] נושא השאלה:
רשום "המנהג הנכון,
שיהא היו"ד של קשר תפלה של יד,
לצד הלב והתפלה עליו לצד חוץ.".
[שולחן ערוך. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף ב'.].
[.ספרית חבד. שולחן ערוך הרב. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף ד'.].
"עליו וכו'.
-אין ר"ל שתהיה התפלה מונחת על היו"ד,
דודאי בעינן שתהא היו"ד אצל התפלה בשוה, ולא מתחתיה,
רק ר"ל דלפי שהוא מטה התפילין לצד הגוף, כמו שכתב ס"א,
לכן נקרא יו"ד של צד הגוף למטה והתפלה עליו לצד מעלה.".
[.משנה ברורה. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף ב'. אות ט'.].
השאלה:
הלכה למעשה,
האם כדאי להטות את הקיבורת,
כך שהקשר י' קרוב ללב,
אבל גם מכוסה לחלוטין מלמעלה,
[כמו מכסה הנמצא מעל תכולת סיר.],
ע"י הבית תפילין של יד?

3] נושא השאלה:
רשום: "יש ליזהר.
-ובזוהר פ' פינחס מחמיר מאוד בענין זה.
ויש מחמירין דגם כשהן בתוך כיסן,
צריכין ליזהר בזה שלא תזוז כלל היו"ד.".
[.משנה ברורה. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף ב'. אות י'.].
השאלה:
האם הכוונה רק כשמונחות כדי לצאת ידי חובת הנחת תפילין,
או הכוונה גם כשהן בתיק במדף בארון,
דהיינו תמיד, למעט בזמן בדיקה אצל סופר סתם?

4] נושא השאלות:
רשום: "וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ.
הגה: והוא הדין בקשר של יד צריך ליזהר שלא יתהפך [מרדכי דף צ"ו].".
[שולחן ערוך. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף י'.].
"וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דלי"ת לצד חוץ, ולא כלפי העורף.
וה"ה בקשר תפילין של יד, צריך ליזהר שלא יתהפך.".
[.ספרית חבד. שולחן ערוך הרב. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף י"ז.].
השאלות:
א]
הקשר ד'. צריך שיהא הצד הניכר/נאה יותר כלפי חוץ, ולא כלפי הראש/העורף,
כך שזה בהכרח שהאות ד' תהא מימין לשמאל,
למי שמביט לכיוון אחור-ראש/עורף שתפילין מונחות עליו?
ב]
הקשר י'. צריך שיהא הצד הניכר/נאה יותר כלפי הלב, ולא כלפי הבית תפילין של יד,
כך שזה בהכרח שהאות י' תהא מימין לשמאל,
למי שמביט על הבית תפילין של יד?

5] נושא השאלה:
רשום: "צריך לכוין הבית,
שיהא באמצע רוחב הראש.
כדי שיהא כנגד בין העינים.
ולכן טוב שיהא הקשר של תפילין של ראש בגובה.".
[ספרית חבד. שולחן ערוך הרב. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף י"ח.].
השאלה:
למה "ולכן טוב שיהא", דהיינו למה זה טוב לזה?

6] נושא השאלה:
רשום: "ורוחב הרצועות של תפילין של יד ותפילין של ראש,
קבלו הגאונים, שיהא כאורך שעורה לפחות.".
ובהערה ק"ט: "כן צ"ל גם ברגל היו"ד, בקשר של יד בסמוך לראשה.".
[ספרית חבד. שולחן ערוך הרב. אורח חיים. סימן כ"ז. סעיף כ'. הערה ק"ט.].
השאלה:
האם הכוונה שגם כל הקשר יו"ד, צריך שיהא כאורך שעורה לפחות?
דהיינו שזאת אזהרה שגם הרצועה של הקשר יו"ד אסור שתהא צרה יותר?

7] נושא השאלה:
מקום הנחת בית תפילין של ראש,
באמצע רוחב הראש.
השאלה:
לפי מה הכי תקין למדוד את מקום קו האמצע:
א] אמצע קו שורשי צמיחת השיער שמעל המצח.
ב] אמצע המצח.
ג] אמצע המרחק בין העיניים.
הסיבה לשאלה:
כדי שידע מה לקיים,
מי שאצלו כל 1 מה-3 האלו,
לא מתאים להימצא בקו אנכי 1 משותף.

8] נושא השאלות:
4 האפשרויות מיקום גובה האלו:
א]
שכל הקשר שבצורת האות ד',
כולל החלק הנמוך ביותר שבאות ד', ימצא גבוה יותר,
מאשר המקום שבו העצם מסתיימת ובולטת.
דהיינו שגם אם מרכין את הראש קדימה,
והקשר ד' לחלוטין לא מונח על אזור קצה העצם.
על מונח גבוה יותר.
וכמובן שזה בהכרח גם יותר גבוה
מכל אזור השקע שתת בליטת העצם.
ב]
ש-רק הקצה הנמוך של הקשר שבצורת האות ד'
יהא באותו גובה של המקום שבו
העצם מסתיימת ובולטת.
דהיינו עליה אם מרכין את הראש קדימה.
ולא עליה, אלא רק באותו גובה כמו גובהה,
אם הראש אינו מורכן כלל. לא קדימה, ולא אחורה.
ג]
ש-רק הקצה העליון,
דהיינו רק הקו האופקי של הקשר שבצורת האות ד',
יהא באותו גובה של המקום שבו
העצם מסתיימת ובולטת.
דהיינו עליה אם מרכין את הראש קדימה.
ולא עליה, אלא רק באותו גובה כמו גובהה,
אם הראש אינו מורכן כלל. לא קדימה, ולא אחורה.
ד]
שכל הקשר שבצורת האות ד',
כולל החלק הנמוך ביותר שבאות ד', ימצא נמוך יותר,
מהמקום שבו העצם מסתיימת ובולטת.
דהיינו על השקע אם מרכין את הראש קדימה.
ולא על השקע, אלא רק באותו גובה כמו גובה השקע,
אם הראש אינו מורכן כלל. לא קדימה, ולא אחורה.
אבל לא נמוך יותר ממקום צמיחת שיער הקרקפת/ראש.
דהיינו לא על העורף שהוא אחור הצוואר,
גם אם גם שם יש לו שיער.
השאלות:
מבין 4 האפשרויות מיקום גובה האלו,
אפשרות ג' הכי מומלצת הלכתית?
אם בגלל בעיה כלשהי,
אפשרות ג' לא רלוונטית,
וצריך להכיר אפשרות חלופית,
האם כל שאר האפשרויות: א', ב', ד',
הן כולן אפשרות חלופית טובה באותה מידה,
בייחס להיותן אפשרות חלופית.
או שקיים תעדוף גם באלו האפשרויות?
דהיינו מבין האפשרויות: א', ב', ד',
איזו אפשרות הכי מומלצת,
ואיזו הכי פחות מומלצת?

9] נושא השאלה:
אמצע רוחב קשר ד'.
השאלה:
לפי מה נמדד אמצע רוחב קשר ד'.
האם זה נמדד לפי:
א] אמצע רוחב עליון של הפס האופקי של הקשר אות ד'.
ב] אמצע רוחב תת הפס האופקי של הקשר אות ד'.
ג] אמצע רוחב הקו האנכי באות ד'.
ד] מקום אמצעי אחר בקשר ד' הזה, שאינו אחד מאלו?

10] נושא השאלה:
מיקום הקשר ד' ברוחב אחור-הראש =העורף העליון.
השאלה:
לפי מה מוחלט,
מיקום הקשר ד' ברוחב אחור-הראש =העורף העליון:
א]
לפי מיקום הבית תפילין של ראש.
משום שאורכי 2 חלקי הרצועה,
שב-2 צדדי הראש,
שבין הבית תפילין של ראש,
לבין אמצע הקו האופקי/האנכי, שבקשר אות ד',
מוכרחים להיות זהים לחלוטין זה לזה.
או שאין חובה לקיים 2 חלקי רצועה באורך שונה,
ואורכי הרצועה האלו מוחלטים
לפי מיקום אמצעי מתאים לבית תפילין של ראש,
ולפי מיקום אמצעי מתאים לקשר ד'.
גם אם בגלל מצב חריג,
צריך אורכי רצועה שונים,
כדי שהבית והקשר ד',
יהי' כל אחד מהם במיקום האמצעי המיטבי לו.
ב]
לפי בליטת העצם בראש מאחור.
גם במצב שבו,
בליטת העצם בראש מאחורה, אינה סימטרית.
דהיינו אחד מצדדי בליטת העצם, רחב יותר מהצד השני.
גם במצב שבו,
בליטת העצם הזאת,
כן סימטרית, אבל אינה באמצע רוחב הראש.
למרות שרוחב הראש כן סימטרי.
ג]
לפי מחצית רוחב הראש.
גם במצב שבו, אחד מצדדי הראש,
רחב יותר מהצד השני.
ד]
לפי מחצית רוחב העורף העליון.

11] נושא השאלה:
הטית הבית תפילין של יד לכיוון הלב.
השאלה:
כאשר התפילין כבר מונחות במקום המתאים.
עד כמה צריך להיזהר,
לא לקרב את היד עם הבית התפילין של יד,
יותר מדי לכיוון הצלעות ו/או עצם הסטרנום,
באופן שהבית ידחק, כך שהנטיה פנימה של הבית, תתבטל?
שהרי אם מקרב את הקיבורת, עם הבית תפילין של יד שעליה, ממש עד מקום הלב,
זה בהכרח דוחק את נטית הבית תפילין של יד, ומבטל אותה לחלוטין.

12] נושא השאלות:
יש רב שרשם שכאשר רשום ש-חצי מהזרוע כשר להנחת תפילין,
הכוונה: חצי מכל אורכה של עצם הזרוע השלמה.
וניתן לראות למשל בספר ערוך השולחן סי' כ"ז ס"ב.
ולכן נראה מדויק יותר למדוד מהכתף ולא מבית השחי.
וכך כתב ב"מאיר עוז" ח"ב עמ' עו בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א,
שהנכון למדוד מהכתף ו"העולם טועה בזה",
ושם רשם שספק האם המובא ב"הליכות שלמה",
למדוד מבית השחי הוא אכן מפי הגרש"ז.
השאלות:
א]
האם הכוונה מהחלק העליון ביותר בכתף,
ועד למקום הקיפול/כיפוף מפרק הזרוע,
שהוא המקום הראשון, שבו אמת הזרוע
יכולה להיות מקורבת עד הקיבורת ממש,
ונמצא בצד הנגדי למרפק?
ב]
האם הכוונה לפי איך שהמדע בדורנו,
אומר שנראת עצם הזרוע,
גם אם זה נמוך יותר מהחלק העליון ביותר בכתף?
הסיבה לשאלה הזאת:
כדי שידע מה לקיים,
מי שקיים לו שריר קיבורת שאינו ניכר.
שהרי סברה שיניח תפילין,
לפי הדעה, ש-רק החצי מהזרוע שקרוב יותר למרפק,
מתאים להנחת תפילין.
אבל לא קרוב מדי למקום קיפול/כיפוף מפרק הזרוע.