שאלה:
אני לוקח את בני לטיפולי הידרותרפיה בעלות של 45 שח לטיפול
ההסכם עם הבריכה הוא שניתן לבטל הגעה פעם אחת בלבד ברבעון שבוע מראש.
אם מבטלים פחות משבוע העלות היא עלי ואני לא מקבל החזר
אם מבטלים יותר מפעם אחת ברבעון( גם בהתרעה של שבוע מראש) הבריכה מוכנה לתת יום השלמה לטיפול לפי זמנים פנויים שמתאימים להם.
לפי הנחיות הבריכה אסור להביא ילדים חולים.
השאלה היא:
היו מספר מקרים שהילד חלה פחות משבוע לפני התור שלו ולא יכולתי לפי הנחיות הבריכה להביא אותו וגם לא הייתי זכאי להשלמת טיפול כיוון שההודעה הייתה פחות משבוע מראש כאמור מדובר במחלה פתאומית.
לטענת הבריכה:
1. זה ההסכם עליו אני חתום ואני יכול לחפש בריכה אחרת
2. הטיפולים לכל ילד קבועים מראש ביום ושעה מסויימים
אני "קניתי את התור לילד"
ומלכתחילה קובעים לכל ילד ביום ושעה מסויימים והתור שמור רק לילד ואף אחד לא יכול לקחת את התור שלו
אם הילד לא מגיע, המטפלת יושבת בטלה והבריכה צריכה לשלם לה על זמן זה בין אם הילד הגיע ובין אם לא.
אם הבריכה תצטרך לוותר על תשלום במקרה כזה יגרום לה נזק כספי כבד מאוד
מנגד, נוצר מצב שאני בשל מצב שאינו בשליטתי ( מחלת הילד) שהבריכה עצמה אוסרת עלי להביא את הילד מפסיד כסף
האם הסכם זה הוגן ותקף לפי ההלכה?
תשובה:
שלום וברכה,
החוזה מחייב את הלקוח לבטל שבוע מראש, ואם לא יבטל שבוע מראש לא יוכל לטעון טענת אונס, ולכן חייב לשלם על הביטול. החוזה תקף לפי הלכה וגם הוא הוגן, הבריכה לא יכולה להחזיק מעמד אם יהיו ביטולים ברגע האחרון.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע נספק שאם חלה התלמיד הרי זה אונס ופטור מלשלם, אולם במקרה הנ"ל שהבריכה נערכים לשכור מדריכות ולהוציא הוצאות עבור הלקוח, הרי זה כשכר פועל להביא תפוחים לחולה ומת החולה או הבריא שחייב לשלם על העבודה. כמבואר בשו"ע סו"ס שלה.
במקרה הנ"ל שיש חוזה שמתנה שניתן לבטל שבוע מראש, אם לא היה ביטול שבוע מראש הרי זה כהסכמה לבריכה שישכרו עבורו את השרות עבור הלקוח, ולכן הלקוח לא יכול לטעון טענת אונס.
