שאלה:
שלום רב כבוד תורתו,
מדוע תיקנו ברכות שונות לדבר יחיד ובריבוי בטבילת כלים
ב- "…אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על טבילת כלי / כלים", ולא עשו כך למשל בברכה על אכילת סלט פירות עם בורא פירות העץ, או גם למשל מרק ירקות ויוקדם הוא בברכת בורא פירות האדמה?
תודה רבה לכם
תשובה:
שלום רב,
ראה בספר באר משה (חלק ה' סי' קח):
"הנה בטבילת כלים הדין שעל כלי אחד מברך על טבילת כלי ועל הרבה כלים מברך על טבילת כלים כמבואר ביו"ד סי' ק"כ ס"ג מפרשים. ובקביעת מזוזה אפילו אם קובע הרבה מזוזות לעולם מברך לקבוע מזוזה כמפורש ביו"ד סי' רפ"ט סעי' א' ואם בירך על קביעת מזוזה או על מצות מזוזה דיעבד יצא וכן אם בירך לקבוע מזוזות בדיעבד יצא. ויש לעיין למה באמת תקנו חז"ל כן ידענא גם ידענא שעמדו על זה האחרונים ונ"ל טעם פשוט מזוזה א"א לקבוע ב' ביחד על כן מברכין תמיד לקבוע מזוזה בלשון יחיד טבילת כלים דאפשר לטבול ביחד הרבה מברכין על ב' או יותר על טבילת כלים סהדיי במרומים שכן אמרתי מדעתא דנפשאי ואח"כ מצאתי בםפר הלכה למשה בחלק שלו' ואמת אות ל' שכ"כ בשם תשובת הלכה למשה סי' רפ"ב ושמחתי".
יישר כוח לכם
שבת שלום
כל הברכות.
השאר תגובה