שאלה:
מה הפירוש של ”ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלואו יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער” ומה הסיבה לכל השמחה הגדולה שכל היקום שש ועליז? ”מפני ה’ כי בא”! ולמה הקב”ה מגיע? ”כי בא לשפוט הארץ”! ”ישפוט תבל בצדק ועמים באמונתו”!
ושוב, ”זמרו לה’ בכינור, בכינור וקול זמרה. בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה’ ירעם הים ומלואו תבל ויושבי בה נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו”! ושוב, גם זה, על מה ולמה כל השמחה הגדולה הזאת? לשמחה מה זו עושה? ”לפני ה’ כי בא לשפוט הארץ, ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים”!
האם כל זה לא עומד בסתירה מוחלטת למה שכולנו גדלנו והתחנכנו עליו? איך כל זה מסתדר עם ”הדגים בים רועדים באלול”!
תשובה:
שלום וברכה
ידידי היקר רבי יהושע, שאלותיך תמיד כה נעימות עמוקות ומחזקות, ישלם ה' שכרך!
ללא כל עיון בספרים נראה בעיני פשוט הענין:
אין ספק שעיקר תכלית העולם הוא גילוי כבוד שמים, כל הוראה על נוכחות ה' בבריאה, כל מעשה הנעשה בדרכי ה', כל תפיסה באלוקות, כל התנהלות של העולם על פי ה', היא בעצם תכליתו של העולם ומהות כל קיומו, אלו דברים פשוטים.
כל ענין המשפט מכוון הרי למטרה הזו! המשפט אינו סתם כדי להעניש אנשים, השכר והעונש כולם מכוונים לגלות כבוד ה' ולהשפיע שפעת טובות ותיקונו על בריותיו, ואין רע יורד מלמעלה.
המשפט הוא אירוע של גילוי כבוד ה' ויש בו שמחה.
אלא שיחד עם זה, מאוד חשוב לדעת, שבעבודת ה' אין קפיצת מדרגות, ואיבוד התחושות הטבעיות והאנושיות, הוא בעצם סוג של רמייה עצמית, והוא גם פגיעה בתכלית עבודתנו, כי בורא עולם רוצה אותנו, כנים וישרים ומעמיקים ומרגישים ומודעים וכו', לכן, אדם קטן כמונו שעומד לפני משפט ה' על חייו, על בריאותו ופרנסתו, על ילדיו ובני ביתו ועוד, ואינו פוחד, אחת מהשתים: או שאינו מאמין, או שהוא שקרן. אין ספק שאם היתה אמונתנו מוחשית, היינו מפחדים יותר.
אז מה האמת, היה צריך לשמוח, כי אני כלום בכל הקוסמוס, והעיקר לראות איך מלכות ה' מתגלית ואיך כל זה קורה ועוד… אבל האם אני באמת בדרגה הזו? ודאי שלא? האם בורא עולם רוצה שאתנהג כאילו אני בדרגה זו? גם לא… אני במצבי עכשיו אמור לחשוש ולפחד, ורק אם אחוש במלוא העוצמה את פחד הדין, אמונתי תתחזק ואגיע גם לדרגות גבוהות יותר של אל תשמשו על מנת לקבל פרס וכו', אבל אם אשתית את אמונתי על שקר ורדידות, לא אצמח משם לשום מקום.
אז הכל אמת, וגילו ברעדה…
שנזכה לשנה טובה ומבורכת.
