שאלה:
שלום כבוד הרב
נפלה עליי פצצה כרעם ביום בהיר , אני בן 33 והבנתי שאימי אינה יהודיה וממה שהם סיפרו לי עד כמה שהם הצליחו בברית המועצות כשהם רצו להתחתן היא קבלה את הדת היהודית והראת לי כתובה שאלתי אותה מה זאת אומרת קבלת לא הצליחה להסביר
ובנוסף הבנתי כשעלינו לארץ עשו לי ברית מילה בגיל שנתיים איכשהו על שם מישהו אחר זאת אומרת בקומבינה עם כל הצער שבדבר
מה מעמדי כבודו במצב כזה
זה נפל עלי כמו 100 טון של סטירה
תשובה:
שלום רב,
אכן מאד מצער, ולצערי אני מכיר הרבה כמוך, שגדלו בידיעה שהם יהודים, ההורים שחלקם מעורבים וחלקם אף שניהם אינם יהודים, אינם מספרים לילדים לשלהם וזה מזעזע. כלומר, העבודה שחלקם רימו את המערכת בעת שעלו ארצה (בעבר – בשנות התשעים היה הרבה יותר קל להעלות עם תעודות מזוייפות וכד'), היא עובדה ידועה. אבל מה שמזעזע הוא שהם מגדלים את ילדיהם עם "סיפורי סבתא" תרתי משמע ואז כאשר הילדים גודלים ובאים להתחתן התרמית מתגלה והילדים עומדים לפני שוקת שבורה, הידיעה הזו נופלת עליהם כרעם ביום בהיר.
את המציאות הזו לא ניתן לשנות כמובן (להערכתי גם לא בטוח כלל שהכתובה הזו אמיתית. ברוב המקומות בבריה"מ לשעבר גם שני יהודים לא היו מתחתנים עם כתובה). ומה שצריך לעשות הוא גיור, תשב עם עצמך, קצת להירגע ולהבין שאין טעם להמשיך לדון במה היה אלא יותר מאיך להתקדם מכאן הלאה.
המון הצלחה ובאמת ליבי איתך, אני מבין אותך לגמרי.
