בס"ד

מאמר השבוע עוסק בהלכות מזוזה, כאשר הוא מתמקד בצורת החדר החייבת במזוזה. מה הם סיכום הכללים של מקומות החייבים במזוזה. מהו השיעור של גודל חדר החייב במזוזה? האם חדר צר וארוך חייב במזוזה? האם שטח הארונות כלול בגודל חלל החדר? מה הדין במקרר מקפיא תנור וחפצים כבדים דומים המונחים במקומם תמיד? האם שטח השיש כלול בגודל המטבח? האם מרפסת חייבת במזוזה? האם חצר אחורית חייבת במזוזה? מה הגדרת תקרה החייבת במזוזה? מה הדין מרפסת חצי מקורה? מה הדין בחדר שירות או חדר ארונות קטן? מדוע יש הנחיות שונות בחדרים שונים של רבנים שונים באיזה צד להניח את המזוזה? האם קניית ארון או הסרתו יכול לגרום לחיוב לשנות את הצד שבו מונח המזוזה? האם הסרת גגון של המרפסת או התקנתו יכול לגרום לשינוי במיקום המזוזה בימין או בשמאל הכניסה למרפסת? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

איזה חדרים חייבים להניח בהם מזוזה? [חלק א]

בשבוע שעבר קראנו בפרשה את הפרשה הראשונה של קריאת שמע, ובפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפרשה השניה מקריאת שמע, אחד החיובים החוזר על עצמו בשני הפרשיות הללו, הוא המצוה להניח מזוזה בכל שער שלנו, השבוע נעסוק בשאלה מה מוגדר כשער ופתח לגבי החיוב של מזוזה, והיכן נניח את המזוזה. כשהשבוע נתמקד בצורת החדר החייבת במזוזה, ובשבוע הבא ביעוד החדר החייב במזוזה.

הכללים הבסיסים של הלכות מזוזה

נפתח בכללים הבסיסים של הלכות מזוזה, החיוב של מזוזה הוא בכל חדר שברשותנו שאנחנו משתמשים בו לצורכי דיור, ע"פ הכללים שמסרו לנו חז"ל מה נקרא חדר הראוי לדירה, ואיזה שימושים מיועדים לדירה. ובנוסף שערים המובילים אל המקום הראוי לדיור במקרים רבים חייבים במזוזה, לדוגמא שער של חצר, כניסה לחדר מדרגות [או לביתן קטן בפתח הבית או החצר שהיה קרוי בימי חז"ל בית שער], ואפילו שער העיר.

הרמב"ם (הלכות מזוזה פ"ו ה"א) מסכם את ההלכות במילים הבאות: 'עשרה תנאים יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן פטור מן המזוזה. ואלו הן: א. שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר. ב. ושתהיינה לו שתי מזוזות. ג. ויהיה לו משקוף אחד. ד. ותהיה לו תקרה. ה. ויהיו לו דלתות. ו. ויהיה השער גבוה עשרה טפחים או יותר. ז. ויהיה הבית חול. ח. ויהיה עשוי לדירת אדם. ט. ועשוי לדירת כבוד. י. ועשוי לדירת קבע'.

כלומר יש כאן 3 קבוצות של כללים, שיש צורך בכל התנאים של כל קבוצה כדי לחייב מקום במזוזה: א. צורת החדר. ב. צורה הכניסה לחדר. ג. יעוד המקום. ונפרט את התנאים בקצרה.

• צורת החדר: שהחדר יהיה גדול מעל 2 מטר על 2 מטר, או 2.4 מטר על 2.4 מטר לשיטות אחרות. וכן שהחדר מקורה.
• צורה הכניסה: צריך שלכניסה יהיה צורה של פתח, ולכן צריך שהכניסה תהיה בנויה משני קירות עומדים ומעליהם תקרה, או שני עמודים עומדים ומעליהם קורה שוכבת. גובה הפתח לפחות 10 טפחים [80-100 ס"מ], וכן לדעת הרמב"ם שיהיה דלת, על הפרט שיהיה דלת נחלקו רבים מהראשונים והשלחן ערוך (יו"ד סי' רפו סעיף טו) הביא מחלוקת כיצד נפסק להלכה, ומעיקר הדין פסק שחייב במזוזה. [פרט נוסף שנזכיר דרך אגב כי מבנה הפתח צריך להיות מיועד לפתח, או שני עמודים שנעשו לחזק את התקרה, העובר ביניהם אינו נחשב שעבר בפתח. וישנם הלכות רבות בפרטים אלו, אולם לא נעסוק בהם במסגרת מאמר זה].
• יעוד המקום: המקום אמור לשמש לדיורי אדם, לתשמיש של אכילה ושינה בקביעות, ולכן בית הכנסת שאינו דיור של חול פטור ממזוזה. מקום שנועד לשהיה ארעית פטור ממזוזה. מקום שאעינו מכובד, ולא ראוי להניח שם מזוזה, למשל שירותים פטור ממזוזה. מקום מגורי חיית המחמד, או חווה של בהמות פטור ממזוזה. [על פרטי הלכות אלו נעסוק בעזרת השם במאמר של שבוע הבא].

גודל החדר

בגמרא (סוכה ג.) נאמר כי חדר שיותר קטן מן 4 אמות אורך על 4 אמות רוחב פטור ממזוזה, והטעם הוא לפי שאינו ראוי לשימוש של דירה. ונחלקו הראשונים בהגדרת הדבר, דעת הרמב"ם (מזוזה פ"ו ה"ב ע"פ הבנת רוב המפרשים) הוא שהדין של 4 אמות על 4 אמות הוא דין שהחדר צריך להכיל 16 אמות מרובעות [4X4], ואילו שיטת הרא"ש (הלכות מזוזה סי' טז) שהחדר חייב שיהיה גם באורך וגם ברוחב 4 אמות. וההבדל בין שני השיטות הוא במקרה ויש חדר ארוך וצר, למשל באורך 8 אמות וברוחב 2 אמות, לשיטת הרמב"ם החדר חייב במזוזה כיון שיש בו 16 אמות מרובעות [8X2=16], ואילו לשיטת הרא"ש החדר פטור ממזוזה.

להלכה השלחן ערוך (יו"ד סי' רפו סעיף יג) פסק שהוא חייב במזוזה, ואילו הט"ז (או"ח סי' תרלד סק"ב) פסק שהוא פטור ממזוזה, ולדעתו גם הרמב"ם סובר כך, והש"ך (יו"ד סי' רפו ס"ק כג) פסק שיקבע מזוזה בלי ברכה, או שיקבע קודם בחדר שבודאי חייב ויכון שהברכה תהיה על שני החדרים, ומיד אח"כ יקבע בחדר הצר והארוך. וכן נראה דעת המשנה ברורה (בה"ל או"ח סי' שצח ד"ה ארבע). אך החזון איש (יו"ד סי' קסט סק"ד-ה; וראה מזוזות ביתך ס"ק נג) סבר שהעיקר להלכה כדעת הט"ז וסבר שמזוזה בחדר שאין בו רוחב של ד' אמות הוא רק חומרא בעלמא, ולכן כתב שגם המחמיר לא יברך על קביעת מזוזה בחדר כזה.

השאלה השניה שצריכה להשאל הוא מהו שיעור 4 אמות, בכך יש מחלוקת קדומה דעת הנודע ביהודה והחתם סופר ואחרים שהשיעור הוא 2.4 מטר, וכן הכריע החזון איש [ידוע כשיעור חזון איש], ואילו דעת המנחת ברוך ואחרים שהשיעור הוא 2 מטר, וכן הכריע הגרא"ח נאה [ידוע כשיעור הגרא"ח נאה].

המשנה ברורה (בה"ל סי' רעא סעיף יג ד"ה רביעית) קבע שבמצוה מהתורה יעשו לחומרא כפי שהשיעור הגדול, ובמצוה דרבנן אפשר להקל כשיעור הקטן. ולכן בחדר רגיל שהוא חייב במזוזה מהתורה, אולם רוחב החדר הוא 2 מטר, או גודל החדר הוא 4 מטר מרובע, ולכן אף לפי שיעור חזון איש הוא פטור, יש לקבוע מזוזה. אולם מצוי מאד שבחדר קטן ישנם עוד ספיקות, ולא מיועד בחדר המיועד לשימוש דירה רגיל, ובמקרה שבכל מקרה החיוב בחדר הוא מדרבנן, אפשר להקל שלא לקבוע מזוזה בחדר זה.

לגבי ברכה בחדר כזה, לדעת המשנה ברורה (שם) לכאורה אפשר גם לברך על השיעור הקטן. [אמנם יש המפקפקים וסוברים שרק בנפח המשנה ברורה התיר לברך על השיעור הקטן אולם לא על מידת אורך. וההבדל הוא שהמחלוקת התעוררה כאשר התברר שמנהג העולם באורך הוא לפי השיעור הגדול ובנפח לפי השיעור הקטן, למרות ששיעורי אורך ונפח תלוים זה בזה. ולכן חלק מהפוסקים חקרו ומצאו הסברים והוכחות שהעיקר כשיעור הגדול, וחלק מצאו להיפך שהעיקר כשיעור הקטן. ולכן בנפח השיעור הגדול הוא כנגד המנהג, ואילו באורך השיעור הקטן הוא כנגד המנהג]. וכל אחד ישאל את רבותיו הלכה למעשה.

מטבח ישראלי

מצוי במטבחים ישראלים שאין ברוחב המטבח 2.4 מטר, ולעיתים אף לא 2 מטר, אולם המטבחים הם צרים וארוכים, ויש במטבח לפחות 5.76 מטר מרובע [ד' אמות מרובעות לשיעור חזון איש], או לחלופין לפחות 4 מטר מרובע [ד' אמות מרובעות לשיעור הגרא"ח נאה]. במטבחים אלו למנהג עדות המזרח שפסקו כשלחן ערוך יש לקבוע מזוזה בברכה, ואילו למנהג האשכנזים לנוהגים כדעת הש"ך והמשנה ברורה יש לקבוע מזוזה בלי ברכה. ואילו לנוהגים כדעת הט"ז והחזון איש מעיקר הדין המטבח אינו חייב במזוזה, וקביעת מזוזה במטבח כזה הוא חומרא בלבד.

אולם יש ספק נוסף מהיכן מודדים את החלל של המטבח, האם השיש כלול ברוחב המטבח או לא. לדוגמא מטבח אשר מקיר לקיר יש 2.4 מטר רוחב, אולם השיש הוא ברוחב 50 ס"מ, ולכן מקצה השיש עד הקיר יש רק 1.9 מטר, במקרה כזה אם השיש הוא חלק מחלל המטבח, יש בו שיעור לכל הדעות, ואילו אם השיש אינו חלק מהמטבח אז הרוחב לכל הדעות הוא פחות משיעור. החזון איש (או"ח סי' קי ס"ק כח ד"ה ועוד; וראה במזוזות ביתך ס"ק נב שדבריו הם גם לגבי מזוזה) הסתפק בכך. אולם הגר"ש ואזנר (ח"ב סי' קנו ד"ה שם) והגרי"ש אלישיב (שבות יצחק פ"ו הערה ו) סוברים שניתן לצרף את השיש בכל מקרה.

אמנם במקרה ויש ארונות לכל אורך וגובה הקיר שאי אפשר להזיזם, וכל שכן אם הם מחוברים לקיר, כתב הדעת קדושים (יו"ד סי' רפו ס"ק יח) שהם ממעטים מחלל החדר. אמנם דבר שניתן להזיזו, אולם הוא מזיזו רק לעיתים רחוקות מאד, כדוגמת מקרר תנור מקפיא וכדומה, שרק לעיתים רחוקות הוא מזיזם כדי לנקות מאחוריהם וכדומה, הוא בודאי אינו ממעט מחלל החדר.

חדר ארונות

הלכה נוספת היא כאשר ישנו חדר ארונות או חדר שירות וכדומה היוצא מאחד מחדרי הבית, וחדר זה אינו גדול דיו, אולם הוא מתאים לצרכים שלו נועד, וכך מקובל לבנות חדרונים בגודל זה עבור היעוד אותו משתמשים בחדר זה. החמודי דניאל (הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' רפו ס"ק יא) כתב כי הסיבה שחדר שאין בו 4 אמות על 4 אמות פטור ממזוזה הוא משום שהוא קטן מדי ואינו ראוי ליעוד שהוא מיועד לו, אולם חדר שחייב במזוזה אך אינו מיועד לשימוש של מגורים רגיל  [בשבוע הבא נרחיב בדוגמאות של מקומות שחייבים במזוזה אף שלא נועדו לשימוש הרגיל של מגורים], כגון חדר ארונות המחובר לבית, או מחסן, חדר מדרגות, וכדומה חייב במזוזה כיון שהוא ראוי לשימוש אליו הוא מיועד. [דברי החמודי דניאל הובאו בקצרה בפתחי תשובה מחמודי דניאל כתב יד – מרבית ספריו של החמודי דניאל נשרפו והיו העתקים בודדים של כתבי יד ואחד מהם היה בידיו של הפתחי תשובה, ונכתב כאן ע"פ מה שנתבאר בחמודי דניאל כתב יד שיצא לאור לאחרונה]. אמנם רבי עקיבא איגר (הג' שו"ע יוד סי' רפו סעיף יג) חולק על סברא זו, אולם הוא סובר שעל חדר שירות יש צורך במזוזה מסיבה אחרת ויבואר להלן.

אמנם מחסן שאינו מחובר לדירה, וגם ישנים בו, למרות שהוא משמש יותר דירה מאשר מחסן רגיל, במידה ואין בו 4 אמות על 4 אמות הוא פטור ממזוזה. וכך יוצא הלכה מעניינת כי מחסן שהיה חייב במזוזה [באופנים שיבואר בשבוע הבא], במידה והכניס לתוכו מיטה והחל להשתמש בו גם לשינה נפטר ממזוזה.

מרפסת שמש

תנאי נוסף יש בחדר שהוא יהיה מקורה (שלחן ערוך יו"ד סי' רפו סעיף יד), ולכן מרפסת שמש [לא מקורה] אינה חייבת במזוזה, וכן יציאה מהבית לחצר או גינה, גם אם הוא מוקף בארבע קירות הבית, ומשמש למקום אכילה ושאר תשמישי בית, כיון שהוא אינו מקורה הוא אינו חייב במזוזה.

מה נחשב תקרה?

גם כיסוי קל נחשב ככיסוי, למשל ניילון שחור אטום, גג פלסטיק, עצים, וכדומה. ודנו פוסקי זמנינו האם הגג צריך למנוע לפחות להגן על שמש וגשם, ולמעשה גג זכוכית שמגן מגשם ורוח אך אינו מגן משמש, או גג של עצים או פרגולה צפופה שמגן משמש אך אינו מגן מגשם נראה שיקבע מזוזה ללא ברכה. [ראה שו"ע (יו"ד סי' רפו סעיף יא-יב) ופתחי תשובה (יו"ד סי' רפו ס"ק יג)].

מרפסת שהיא חצי מקורה

אולם במקרה והמרפסת חציה מקורה, פסק השלחן ערוך כי אם החצי המקורה צמוד לפתח, ויש בחלק המקורה ד' אמות על ד' אמות, יש לקבוע מזוזה בברכה, אולם אם מהפתח נכנסים לחלק הלא מקורה של המרפסת, אף שבהמשך המרפסת מקורה אין צריך כלל לקבוע מזוזה.

חצר סגורה ומרפסת שעושים בו תשמישי בית

דעת רבי משה פיינשטיין (אגרות משה יו"ד ח"א סי' קפא) כי במידה ויש מרפסת שאינה מקורה או חצר המחוברת לבית שעושים שם תשמישי בית, המקום חייב במזוזה מצד עצמו, ויש להניח את המזוזה בימין הכניסה לחצר או למרפסת. ולכן הורה כי חצר לפני הבית שבאים מרשות הרבים לחצר ומשם לבית יניחו מזוזה בימין הכניסה לבית, אולם חצר אחורית שנכנסים מהבית לחצר, ויש שם תשמישי דיורים, יעשו את המזוזה בצד ימין של הכניסה לחצר האחורית, גם אם יש משם כניסה שלא שימושית לרחוב.

דין דלת מרפסת וחדר שירות

כאמור מרפסת ללא תקרה אינה חייבת במזוזה, וכן חדר הקטן מן 4 אמות אינו חייב במזוזה.

שיטת רבי עקיבא איגר (הג' שו"ע יוד סי' רפו סעיף יג) העלה סברא מאד מעניינת, והיא כי אמנם החדר או המרפסת אינם נחשבים כחדרים, והמרפסת או החדר הקטן אינם חייבים במזוזה, אולם אדם שיוצא מהבית לחדר הקטן או למרפסת, כאשר הוא חוזר הביתה הוא נכנס דרך הפתח, ולכן הפתח נחשב פתח לבית. [בחדר קטן יש בכך חידוש גדול הרבה יותר, אך במרפסת הסברא מובנת הרבה יותר].

והחזון איש פסק להלכה מעיקר הדין את דברי רבי עקיבא איגר, אולם רבי משה פיינשטיין (אגרות משה יו"ד ח"א סי' קפא) נחלק עליו וסבר שלמעשה אין להניח את המזוזה בצד שמאל של הכניסה לחדר הקטן או של המרפסת והחצר הסגורה, או החצר האחורית.

באיזה צד מניחים את המזוזה בחדרים פנימים

ויש בכך הבדל הלכתי מאד גדול האם הפתח הוא פתח של הבית או של המרפסת, ונקדים להבנת הדבר הלכה נוספת, יש דין שהמזוזה צריכה תמיד להיות בצד ימין של הנכנס לחדר, אולם נשאלת השאלה כאשר יש רצף של חדרים לדוגמא בית שהכניסה הראשית היא ללובי ומשם יש כניסה לסלון, ובסלון יש פתח לחדר ילדים, ובחדר ילדים יש פתח לחדר הורים, ונשאלת השאלה למשל בפתח שבין הסלון לחדר ילדים, מהו ימין של הכניסה לחדר, האם צד ימין של הכניסה של מי שיוצא מהחדר הורים והחדר ילדים לכיון הסלון, או צד ימין של הכניסה של מי שיוצא מהסלון לכיון חדר הילדים, ובכך נפסק הלכה שבחדרים פנימים תמיד מניחים את המזוזה בצד ימין של החדר הפנימי ביותר. ולכן במקרה המדובר מניחים את המזוזה בימין הכניסה ללובי מהדלת הראשית, ובפתח שבין הלובי לסלון מניחים בימין הכניסה לסלון, ובפתח שבין הסלון לחדר הילדים מניחים בימין הכניסה לחדר הילדים, וכן בפתח שבין חדר הילדים לחדר הורים, מניחים בימין הכניסה לחדר הורים שהוא החדר הפנימי ביותר. [נעיר רק שהבאנו דוגמא שבה יש רק חדרים פנימים, אולם בית שיש לו שני כניסות ראשיות, ויש מעבר מחדר לחדר, יש צורך בשאלת רב מהו הכניסה העיקרית, וזה בהחלט גורם לשאלות מורכבות שמצריך הכרעה מקומית בכל דירה].

מדוע לעיתים מניחים את המזוזה בצד שמאל?

לאור הדברים הנ"ל יוצא כי אם המרפסת נחשב אחד מחדרי הבית, למשל מרפסת מקורה, כיון שהוא חדר פנימי מניחים את המזוזה בכניסה למרפסת, אולם לדעת רבי עקיבא איגר כיון שהמרפסת אינו נחשב חלק מהבית, החיוב של הפתח הוא משום שהוא משמש ככניסה מהמרפסת לבית, ולכן צריך להניח את המזוזה בצד ימין של מי שנכנס מהמרפסת הביתה, שהוא צד שמאל של מי שנכנס למרפסת.

לאור הדברים יוצא הלכה מענינית לנוהגים כדעת רבי עקיבא איגר שהרבה פעמים אנשים אינם מודעים לו, כאשר יש מרפסת מקורה, ואדם החליט להפוך אותה למרפסת שמש, ולהסיר ממנה את הכיסוי, עליו לשנות את הצד של המזוזה בפתח המרפסת. משום שעד עתה הפתח שימש ככניסה למרפסת החייבת במזוזה, אולם כעת המרפסת אינה חייבת במזוזה, אולם הפתח חייב במזוזה כיון שדרכו אדם שהיה במרפסת ושב הביתה נכנס לסלון ביתו.

מאידך אדם שהיה לו שהיתה לו מרפסת שמש, והוא הזמין רב לביתו שיבדוק את כל המקומות בביתו ויורה היכן להניח מזוזה, והרב הורה לו ע"פ דברי רבי עקיבא איגר להניח את המזוזה בצד ימין של הכניסה מהמרפסת לבית שהוא צד שמאל של הנכנס לבית, אולם כעבור כמה שנים הוא החליט לכסות את המרפסת בכיסוי קבוע, וכל שכן אם החליט לבנות תקרה למרפסת, הרי עליו לשנות את כיון המזוזה, ולהניחה בצד ימין של הנכנס למרפסת.

באיזה צד להניח את המזוזה בחדר קטן

לאור הדברים כאשר ישנו חדר קטן שיש בו 2 מטר על 2 מטר, הרי לפי שיעור הגרא"ח נאה יש להניח את המזוזה בצד ימין של הכניסה לחדר, ואילו דעתו של החזון איש היא כי החדר אין לו שיעור שמחייב במזוזה, וכמו כן החזון איש פסק כדעת רבי עקיבא איגר ומאידך החזון איש סבר שמעיקר הדין לא נפסק כדעת החמודי דניאל שחדר קטן שראוי לתשמישו חייב במזוזה, ולכן לדעתו יש להניח את המזוזה בצד שמאל של הכניסה לחדר, שהוא צד ימין של הכניסה לבית.

בדומה כאשר החדר צר וארוך לדעת החזון איש הנחת המזוזה בחדר הוא חומרא בלבד, ואילו הנחת המזוזה בצד שמאל של החדר הוא מעיקר הדין ע"פ דברי רבי עקיבא איגר, ולכן יש להניח את המזוזה בצד שמאל של הכניסה לחדר.

סיכום הלכה למעשה

גודל החדר צריך להיות ד' אמות על ד' אמות. ישנו מחלוקת כמה הוא ד' אמות, האם 2 מטר או 2.4 מטר. וכן יש מחלוקת כמה הוא ד' אמות מרובעות, 4 מטר מרובע או 5.76 מטר מרובע, ולכתחילה יש להחמיר את שני השיטות.

חדר צר וארוך שאין רוחב של ד' אמות אך יש ד' אמות מרובעות, מנהג עדות המזרח לקבוע בברכה, ומנהג האשכנזים ע"פ המשנה ברורה לקבוע בלי ברכה, ולדעת החזון איש קביעת מזוזה הוא רק חומרא בלבד.

תקרה המגינה משמש וגשם מחייבת במזוזה, במקרה ואינה מגינה משניהם אך מגן מאחד מהם יש בכך ספק.

חדר קטן המיועד לכך דעת החמודי דניאל שהוא חייב ודעת רבי עקיבא איגר שהוא פטור.

מאידך חדר קטן או מרפסת שאינה מקורה, לדעת רבי עקיבא איגר יש להניח בשמאל הכניסה לחדר או המרפסת שהוא ימין החוזר לבית.

למעשה יש מחלוקת גדולה בין פוסקי זמנינו האם מעיקר הדין הלכה כסברתו של רבי עקיבא איגר, וכן האם מעיקר הדין הלכה כסברתו של החמודי דניאל, והאם לפחות ראוי לנהוג כך מספק. כפי שהסברנו הדבר גורם בהרבה מאד מקרים למחלוקת בין רבנים שונים באיזה צד להניח את המזוזה. וראוי שכל אחד ישאל בזה את רבותיו, וכדאי מאד להזמין רב לבית עם הכניסה לדירה

כמו כן יש לשים לב כי הוספת ארון בחדר בגודל גבולי, או הסרת ארון, וכן הסרת תקרה או הוספת תקרה יכול להשפיע על חיוב החדר במזוזה או איזה צד בדלת יש להניח את המזוזה, ובמקרה כזה ראוי לברר אם רב ע"פ הנתונים המדויקים של הבית האם יש שינוי הלכתי בעקבות הנ"ל.