דם בביצים בזמנינו

שאלה:

אם ביצה היא אינה ספנא דארעא ונימצא בה דם והוצאנו את הדם מותר או אסור. ואם לא מה דין האוכל שבישלנו בסיר אחכ אחרי ניקיון . בכל סיר בושלו 5 ביצים ובערך 2 ליטר רוטב בתוך סיר של 6 ליטר

תשובה:

בנוגע לאיסור דם בביצים יש הבדל בין ביצים מופרות – שבאו על ידי זכר, שאם יש בהן דם דינן כמאכלות אסורות והכלים נאסרים וכו’, לביצים שאינן מופרות אלא מלאכותיות – על ידי חימום, שהדם בהן אסור רק משום מראית העין, ורק הדם עצמו אסור ושאר הביצה מותרת. ראה שו”ת אגרות משה יו”ד א ומנחת יצחק ח”א סי’ קו, ויביע אומר ח”ג יו”ד סי’ ב.

ביצי תנובה, רובן אינן מופרות, אולם כ15% מהן מופרות, ובזה מעיקר הדין יש ללכת אחר הרוב ולהקל בדינן כדלעיל וכן הוראת הגר”ע יוסף ביביע אומר ח”ב יו”ד סי’ ב ובח”ג סי’ נז, אולם יש שהחמירו בזה, ראה מנחת יצחק שם ואגרות משה שם סי’ לו ובשבט הלוי ח”ב סי’ כב, וכך מנהג העולם. אלא שגם הם לא החמירו אלא שיש להשליך את הביצה כולה, אבל הכלי בו בושלה לא צריך הכשרה ודי בכך שמניחים אותו 24 שעות ללא שימוש.

כמו כן, אם התערבבה כבר בביצים אחרות לכל הדעות אין איסור בזמנינו, עיין בשו"ת אג"מ יו"ד ח"א סימן ל"ו ושו"ת מנח"י ח"א סימן ק"ו.

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן לו
בענין ביצים שבמדינה זו שנולדים שלא ע"י זכר שנמצא בהן דם.
עש"ק ור"ח מנ"א תשי"ז. מע"כ ידידי הנכבד מאד הרה"ג יהודה דיק שליט"א.
מכתבו מה' פינחס קבלתי והנה בדבר הביצים נודעתי שהם כספנא מארעא שאין נקלטות להוליד אפרוחים וממילא אין להם האיסור בנמצא בהם דם על כל הביצה אלא לזרוק את הדם בלבד. אבל ראיתי אתמול פארמער שעוסק בביצים ואמר לי שיש פארמערס שעוסקים בתרוייהו, להרבות ביצים שלאלו אין רוצים שיבואו מזכרים משום שמתקלקלים מהר, ועוסקים לגדל אפרוחים שלאלו מגדלים זכרים ומחזיקים אלו במקום אחר ואלו במקום אחר. ופארמער כזה כשיש להם הרבה ביצים יותר מכפי שצריכים לגדל אפרוחים מוכרים גם את הביצים שנולדו מזכרים בתוך הביצים שבלא זכרים אבל הם פחות הרבה מאלו שבלא זכרים כי מרובם מגדלים אפרוחים ובכלל אלו שבלא זכרים מרובים יותר וא"כ הוא רוב גדול בביצים הנמכרים אלו שבלא זכרים אף מפארמערס אלו. והרבה פארמערס אין עוסקים כלל לגדל אפרוחים ואלו אין להם כלל זכרים וכל הביצים שלהם הם שלא מזכרים ונמצא שמהנמכרים בשוק עוד הוגדל הרוב למאד שהם מאלו שבלא זכרים שאין נקלטות שהדם אין אוסר כל הביצה. ולכן ודאי יש מקום להתיר סתם ביצים במדינה הזאת מדין רוב. וא"צ לדין נאמנות של מסיח לפי תומו שלא לאסור כל הביצה ויסגי בזריקת הדם, שמצד נאמנות דמסל"ת לא היה מועיל להסוברים דם ריקום דאורייתא, ורק משום שלרוב הפוסקים הוא דרבנן ואף להסוברים דאורייתא הוא רק ספק דשמא אינו מריקום עיין בש"ך סי' ס"ו סק"י וגם הא דאסורה כל הביצה יש שסברי דהוא רק מדרבנן עיין במטה יהונתן לכן כתבתי שהיו יכולין לסמוך על מסל"ת. אבל עתה א"צ לזה דהוא רוב גדול טובא ויש מדינא לילך בתר רובא.
אבל למעשה כיון דבביצה לא נחשב לרובא דרובא האנשים הפסד כלל וכדחזינן שהחמירו בביצה כל השיטות אף שהוא רק דרבנן שהיה לנו לילך להקל, מה שלא מצינו זה בשאר דברים אף באיסורים דאורייתא לכן כיון שעכ"פ איכא מעוט דבאים מזכרים שהדם אוסר כל הביצה מן הראוי להחמיר אף שאין זה מדינא.
ועיין בפ"ת סק"ב בשם תפל"מ שגם במקומותינו ביוראפ היה ספק על כל הביצים אם הם ספנא מארעא (אף שתמוה לע"ד דהא צריך שלא יהיה תרנגול עד ס' בתים כדאיתא בביצה דף ז' או שסגורה בלול ולא היה אפשר לבא שם תרנגול כדאיתא בחדושי רעק"א וזה לא היה מצוי במקומותינו ואולי כוונתו במקומו דוקא) ומסתפק מחמת זה להתיר בתערובות או דלא שכיח כולי האי שיהיה דם בספנא מארעא כמו בביצים שבאו מזכר והוי איסורא שכיח טפי. וא"כ לדידיה אולי אף במדינתנו עכשיו שהרוב גדול הוא מספנא דארעא נמי אלו שנמצאו בהן דם הוו יותר מהמעוט הקטן שבאים מזכרים שיש לאסור גם מדינא. אבל לא מסתבר כלל לומר נגד רוב גדול כזה שאלו שיש בהן דם יהיה הוכחה שהם מזכרים כיון שגם באלו שמספנא דארעא מיקרי שיש בהן דם ולכן רק לענין מחצה על מחצה מסתפק התפל"מ ולא כשרוב גדול טובא הוא מספנא דארעא. וגם לפי מה שאמר לי הפארמער מצוי בספנא מארעא שיהיה בהן דם כמו באלו שבאים בזכרים ואין ספקתו של התפל"מ כלום דלא נסתפק מאיזה מקור אלא בספק בעלמא משום שלא בדקם. ולכן כיון שהפארמער בחן זה שיש לו אלו ואלו ובודקים היום את הביצים דרך דבר שרואים אם יש שם דם ואמר שאין חלוק לענין זה נתברר שאין ספקו כלום. ולכן מדינא אין בידנו לאסור אבל מ"מ יש להחמיר כדלעיל.
אך לענין התערובות אף חד בחד וכן בנתבשלו אף רק שני ביצים ואפילו ידוע שהנמצא בה דם היא הגדולה וכן הכלי אף שנתבשלה לבדה אין להחמיר לאסור אף לבעלי נפש בסתם ביצים במדינתנו כל זמן שלא ידוע ודאי שהיא באה מזכר. ואם אירע שהיה דם בקשר החלבון וחוץ לקשר וגם על החלמון שאם היא ביצה שבאה מזכר היתה אסורה לכו"ע אולי יש להחמיר אף בסתם ביצים דמדינתנו גם מדינא דאולי דם כזה לא מצוי שיהיה אלא מריקום אפרוח שזהו הוכחה שהיא מזכר, דמאחר דאופן כזה לא מצוי כלל קשה לבחון הדבר ולא ידוע שנמצא זה לפעמים גם בשל ספנא מארעא ושייך להסתפק בזה כספקת התפל"מ אף בפה שהרוב גדול הם מספנא דארעא ויש נ"מ לענין התערובות ולמה שנתבשל עמה שאולי נצטרך להחמיר באופן כזה. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.