לתרומות לחץ כאן

אפשרות התשובה ממרד ומעבירות בין אדם לחבירו

שאלה:

לכבוד הרבנים.
לכאורה התשובה לדברים ידועה — אך בכל זאת שאלתי כמה רבנים והם אמרו לי "שאני לא שם" בלי להכיר , ובלי אפשרות להכיר, את הנסיבות כדבעי :
האם אדם כשהרשיע כנמרוד (ידע את רבונו ומרד בו תוך המרדה של אחרים) היה יכול תיאורטית לעשות תשובה (בהנחה שהקב"ה היה נותן לו לחיות ולזכות לכך)?

מדוע נחלקו חכמים ור' יהודה גבי המלך מנשה — מדוע זה לא פשוט שאם הוא זכה להמשיך לחיות ועוד למלוך בעוז בתור בעל תשובה אז יש לו חלק לעולם הבא (בתור בעל תשובה ) ?
איזו סברא יש לגבי העמימות בנוגע ל"אחר" (אם יש לו חלק או אין לו) והיה צריך את ר' מאיר תלמידו — הרי "תשב אנוש עד דכא", ו"אין לך דבר העומד בפני התשובה".
ובכלל , אדם שכתוצאה עקיפה ממעשיו , נפגעו אנשים לא מעטים- ואפשר היה למנוע זאת, אילו היה נוהג כהוגן – היאך יעשה תשובה , הרי על עבירות בין אדם לחבירו…?
או שנאמר שיש לחלק בין הכפרה שהוא צריך/יצטרך לשלם לבין עצם החרטה מעומק הלב ושאר דרכי התשובה ושבכגון זה אין לך דבר העומד בפני התשובה ?
כִּי־לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן־הָאַרְיֵה הַמֵּת

מתנצל מאוד על האריכות , אבל ראיתי לנכון לפרט

מודה לכם מאוד

תשובה:

שלום וברכה

בפשטות כל דברי המשנה והגמרא בתחילת פרק חלק סנהדרין צ א מדברת באופן שלא עשו תשובה. לגבי מי שנדחה מתשובה, זה מצינו רק באלישע בן אבויה דיון כזה, כיון שהיה תנא בעל קשר וידע מפליג, ולא בשאר חוטאים.

אגב חשוב לדעת, שיש מחלוקת גדולה בגמרא שם על מה מדובר, רש"י והר"ן ועוד למדו שאכן מדובר על הנושא של גן עדן לאחר מות הגוף, אבל היד רמ"ה ועוד שם למדו שהכוונה לעתיד לבוא בזמן תחיית הנשמות וביטול כל העולם הזה.

גם לגבי עבירות שבין אדם לחברו כפי שציינת הנושא הוא הכפרה, אבל עצם התשובה תמיד מתקבלת, וכתירוצו הידוע של רבי ישראל סלנטר על מה שאמרו "המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור הרי היא מקודשת, אפילו הוא רשע גמור, שמא הרהר תשובה בליבו", והשאלה היא, שהרי יש כמה דינים בסיסיים בתשובה וביניהם הוידוי בפה, ומה מועיל שהרהר תשובה בליבו. והשיב, שלענין תשובה וכפרה על העבר יש ינים וחילוקי כפרה וכו', אבל לגבי מעמדו עתה, אפילו הרהר תשובה בליבו ועכשיו הוא כבר קרוב לה', הרי זה צדיק גמור.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אני מודה לכם מאוד על התשובה הארוכה והמנומקת בטו"ט .
    האם מוסכם על הראשונים והאחרונים ששקלו וטרו ש"אחר" לא נדחה מתשובה , ושיש לבאר את הבת קול שלא כפשוטה ?
    (אגב מנשה המלך גם היה בעל ידע מופלג כפי שמבואר הידע שלו בטהרות ושהקהה את רב אשי על שיניו , ולמה לי למימר שהמקרה של אחר יותר חמור ?)

  2. בגמרא חגיגה טו ב מבואר שאחרי פטירת רבי מאיר עלה עשן מקברו של אלישע בן אבויה והיינו שעלה לגיהנום כחלק מהכנתו להכנס לנחול חיי העולם הבא ככל ישראל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל