שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
כאשר משה רבינו עליו השלום ביקש מיתרו לא לעזוב אותו ובני ישראל כשהיו המבדק, ומדובר במפורשים שרצה יתרו לחזור למקומו לגייר אנשי משפחתו, רצינו להבין ללא לדון לכך חובה חלילה וחס ובכבוד גדול לאיש שקיבל פרשה שלמה עם שמו:
א- אם משה רבינו אדון הנביאים שהיה הכי קרוב לה' ועדה כל האותות ומופתים ביקש ממנו להישאר, כיצד אפשר לסרב?
ב- הלא הלכה שאין מגיירים נכרים או לשכנע אותם להתגייר אלא דיי להם להיות בני נח הכשרים ואם מעצמם ירצו מה טובו להם להצטרף אבל זאת בחירה שליהם ללא כפיה או השפעה זאת ולא עוד אלא שמרחקים אותם בכבוד לא מפני משהו נגד אלא שהיהדות מצויין אבל דורש הרבה מן אדם ואולי לא יעמדו בכל הדינים ויותר מתאים להם משהו יותר שיכולים לקיים ואם כל זאת ירצו להתגייר אז מצוה ללמדם ולקבלם כשיסיימו ומצוה גדולה ואהבת את הגר.
על כן האם סיבה חזרתו היא שהם היו מעוניינים ביהדות ובקשו ממנו ללכת ללמוד וכו' ולחזור לגיירם? לפיכך חזר ? ובזה מתורץ כל הקושיות להבין מדוע חזר לשם .
אשמח לקבל חוות דעת
ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך שאלת חכם כתמיד.
מן הסתם משה רבינו קיבל את הרעיון של יתרו והסכים על ידו ולכן יתרו אכן חזר למקומו.
אף שלא משכנעים אדם להתגייר, ואף דוחים אותו, הרי גר קטן מתגייר מדעת אביו, כלומר יש סמכות לגייר את בנו הקטן, כמבואר במסכת כתובות בדף יא עמוד א. וכאן השאלה הנשאלת, איך יתכן שמתירים לאב לגייר את בניו הקטנים הרי זה סותר את הרעיון הערכי שקובע שאנחנו דוחים גרים. אמנם בגר קטן יש פחות חשש שיחזור לסורו כיון שלא הורגל בחטא וכדברי הגמרא שם דלא טעים טעמא דאיסורא, אבל עדיין…
ובהכרח יש כאן רעיון אנושי שמעניין למצוא לו מקור הלכתי, שאמנם מצוה לדחות את הגר, אבל חובה זו לא מוטל על אדם ביחס לבני ביתו. האבא מגלה את האור העצום של היהדות, היתכן לומר לו תדחה את הבן שלך ואל תגייר אותו, תדחה את אשתך ואל תשכנע אותה באור הגדול הזה?! הגר ודאי טבעי והגיוני שירצה לגייר איתו את משפחתו, והחובה לדחות גרים היא על בית דין המגיירים ולא על הגר בעצמו.
כמו כן, הרי משפחתו של יתרו היו עובדי עבודה זרה ולא קיימו אפילו מצוה בסיסית זו של אמונה בא-ל אחד המסורה לבני נח, ובודאי מצוה להפרישם מזה ולגיירם.
ברכה והצלחה ויום נעים.
