שאלה:
בס"ד.
מי שרכש הכשרה בתחום משפטי הערכאות(משפטים) ושוקל לעבור הסמכה לעריכת דין באלו תחומים מבחינת ההלכה הוא יכול להתעסק ובאילו תחומים לא והאם יש הלכות מיוחדות שעליו לשלוט בהם.
תשובה:
שלום וברכה,
עורך דין צריך לדעת היטב מה מותר ומה אסור. יש דברים שמותרים ואין בהם חשש איסור, ויש תביעות שהעו"ד עובר בהם איסור של "מרים יד בתורת משה, וכאילו אומר שאינה אמת" – ח"ו.
עו"ד שעוסק בתחום המקרקעין – קניה ומכירת דירות, או עריכת חוזים וצוואות לא שייך איסורי תורה בדברים אלו.
מותר לעורך דין לעסוק בתחום פלילי, או בתביעות שלא נתבעות בבית דין – שאין כוח לבית דין רבני לדון בהם.
אסור לעו"ד לייצג תביעה בבית משפט אזרחי אם אין לתובע היתר מבית דין לפנות לערכאות. עו"ד שמייצג את התובע הרי הוא מסייע לאיסור החמור שלתביעה בערכאות.
מותר לעו"ד לייצג את הנתבע, שאם תבעו אדם לערכאות הנתבע חייב להשיב על התביעה וממילא מותר לעו"ד לייצג אותו בתביעה.
ולכן חשוב מאוד שעו"ד יקבע לו רב לפחות בתחילה שיוכל לברר בכל דיון מה מותר ומה אסור כדי שלא ייכשל בעוון חמור של תביעה בערכאות.
בהצלחה.