שאלה:
שלום לכבוד הרב,
שמעתי שיעור של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, והוא אמר בשיעור שאם נתחבה כף ברזל ששוקלת 100 גרם לדוגמא, לתוך תבשיל, אז אני משער שנבלע בפנים 15% , דהיינו 15 גרם. ולגבי אם זה היה כף אלומיניום אז אני משער 40% הוי אומר 40 גרם.
רציתי לדעת מה המקור לדברים הללו? אשמח להסבר
תודה רבה
תשובה:
אינני מכיר מה שאתה כותב, הכלל הוא תמיד לשער כנגד הכף כולה או כל מה שנתחב ממנה בתבשיל, אבל אף פעם לא נכנסים לשער כמה היא יכולה לבלוע. אני חושב שהדבר הזה חוזר ונשנה כמה פעמים בשו"ע שאציין במקורות. כדאי לשמוע שוב מה שאמר אולי כוונתו אחרת.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צד סעיף א – ג
סעיף א
התוחב כף חולבת בקדירה של בשר, או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה (אם הכף בן יומו דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מעת לעת). (ארוך כלל ז'). ויש מי שאומר שאם הכף של מתכת, משערים בכולו, משום דחם מקצתו חם כולו. (וסברא ראשונה עיקר, וכן נוהגין) (מרדכי וש"ד והגהותיו וארוך) (וע"ל סי' צ"ח).
סעיף ב
אם תחב הכף בקדירה שני פעמים, ולא נודע בנתיים, צריך ב' פעמים ששים. ( ויש אומרים דסגי בפעם א' ששים, וכן נוהגים) (תרומת הדשן סימן קפ"ג והגהות שערי דורא וארוך).
סעיף ג
אם יש ס' לבטל הכף, הקדירה והתבשיל מותרים אבל הכף אסור, בין עם בשר בין עם חלב, לפי שהיא בלועה מבשר בחלב. ואפילו בדיעבד אוסרת, אם חזר ותחבו, בין בבשר בין בחלב, כל זמן שהיא בת יומא. ואם אין ס', הכל אסור בהנאה, אפילו הקדירה, אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן, כיון שאינו נהנה מגוף האיסור.
