שאלה:
שלום לכבוד הרב,
מה הדין, לגבי טבילה בליל שבת בחמין, באירופה, שזמן בין השמשות ארוך, לפי מי שמצריך לטבול בבין השמשות דווקא, האם האישה צריכה לחכות עד הלילה כדי לחזור הביתה?
בברכה ותודה
תשובה:
שלום וברכה
העיקר להלכה כמובא בכל הראשונים והאחרונים, שזמן בין השמשות הוא ג' רבעי מיל שבזה השיטה הרווחת היא 13.5 דקות לפני צאת הכוכבים. כך שאם אנו נוהגים להחשיב את צאת הכוכבים לפי אופק מקומי, שזה בערך כרבינו תם באירופה, ובערך 50 דקות אחרי השקיעה בניו יורק [ראה אגרות משה או"ח ח"ד סי' סב], ובאר"י בערך 35 דקות, בעצם מעיקר הדין זמן בין השמשות הוא באותם 13.5 דקות שקודם לכן. אלא שבכל מקרה אין כל היתר להקל בזה כנגד שיטת הגאונים, כלומר בכל מקרה לחומרא גם מי שנוהג כדעות אלו, עליו לפרוש ממלאכה בערב שבת לפני שקיעה ראשונה שהיא ירידת גוף השמש, ולקיים את התוספת שבת לפני כן וכו'. וראה בזה ביאור הלכה סי' רסא ד"ה קודם.
לכן, באירופה, לא רק שאין לה לבוא הביתה לפני צאת הכוכבים שזה פשוט, אלא גם אין לה לטבול לפני זמן בין השמשות של אותו מקום, ולא תקל שם כדעת הגאונים לטבול מיד אחרי השקיעה עד כמה שהם חוששים שם שזמן צאת הכוכבים מאוחר יותר, שאם כן, לפי מנהגה היא טובלת ביום השביעי דבר שאסור לעשות כמבואר בשולחן ערוך בסימן קצז. אלא תמתין עם טבילתה עד זמן בין השמשות שלפי מנהג בני מקומה.
שלום לכבוד הרב, האם יש לכם מקור לזה, ששלוש עשרה וחצי דקות, הוי זמן שהוא לפני צאת הכוכבים?הרי מבואר מהגמ' פסחים צד ע"א, וברשי שם ד"ה כמה מהלך אדם, שמה שד מילין הם 72 דקות, הוא רק בימי ניסן ותשרי שהימים והלילות שווים, וממילא מה שכתב השו"ע בסימן רסא ב, שבין השמשות הוא שלשת רבעי מיל, והיינו שלוש עשרה וחצי דקות, הוא דווקא בתקופת ניסן ותשרי ולא בכל ימי השנה, ואם כן יוצא, שכל הזמן הזה, מהשקיעה עד צאת הכוכבים, נקרא בין השמשות(לפי הגרא שהולכים לשיטתו למעשה) וממילא, גם בקיץ שהזמן הזה יכול להמשך יותר משעה, מכל מקום, הוא נקרא בין השמשות שהרי, כמו שבתקופת ניסן ותשרי, הזמן הזה הוא שלוש עשרה וחצי דקות,והוא בין השמשות, גם בקיץ באורופה שהזמן הזה הוא ארוך, הוא כל כולו נקרא בין השמשות.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
האמת כי יש בנושא זה מחלוקת גדולה מאוד, האם בכלל מתחשבים באורך הנשפים, וגם להצד שמתחשבים בכך, איך מודדים את הדבר, האם באופן יחסי לפי אורך היום [בלוחות הקדמונים היה כך] או בכל מקום לפי מצב השמש המדוייק ובהתאמה לשיעור המעלות בימי ניסן ותשרי לפי שני שליש מיל, כך שאתם באמת צודקים, הנושא הוא מורכב, וראה פירוט השיטות בזה בס' הזמנים בהלכה פרקים יז – יח.
השאר תגובה