שאלה:
שלום וברכה.
אני מחלק מיצים ללקוחות קבועים.
אין בינינו חוזה מפורט לגבי מצבים מורכבים.
אני מניח להם מיץ על יד הדלת ולא בהכרח מיידע אותם.
אם גונבים להם מהדלת (קורה לעיתים רחוקות) אני לוקח על עצמי את התשלום, כי הם מצידם לא אשמים
ומזכה אותם לגמרי.
המקרה שהיה הוא כזה:
הגעתי לבניין הכללי ודלת האינטרקום היתה נעולה. (הקוד לא פתח את הדלת). צלצלתי והם לא היו בבית. צלצלתי לטלפון והם לא ענו. אם אני לוקח את המיץ איתי אני בטוח מפסיד. השארתי אותו על יד האינטרקום וצילמתי ושלחתי להם לוואטסאפ תמונה.
כשהם ראו את ההודעה כבר גנבו את המיץ.
על מי חלה החובה?
מה שאני חשבתי זה את הקרן (20 ש"ח) לחייב אותם כי זה אחריות שלהם להשאיר לי את הדלת תקינה. או לפחות לענות לי. ואת הרווח (10 ש"ח) לא להטיל עליהם אלא להפסיד. (למרות שכן הגעתי עד לשם וכו').
בקיצור לחייב רק על הקרן.
האם אני צודק? האם הדין אחר?
יש לציין שהם לא הביעו איזו תרעומת ודרשו משהו מיוחד.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
לפי הלכה ההפסד אמור להיות עליך – השליח, ולא על הלקוח. כיון שהנחת את המיצים מחוץ לבניין הרי זה באחריותך, ולמרות שהדלת לא הייתה תקינה עליך לקחת את המצים ולא להניח. ואם החלטת להשאיר מאחורי דלת הכניסה האחריות עליך בלבד.
אם הם לא תובעים אותך כדאי שתאמר להם שאתה מסכים לשלם ותבקש מהם להתפשר איתך.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע סימן קכ סעיף א אם אמר לו המשלח זרוק לי חובי והשליח או הלווה זרק השליח חייב כיון שלא אמר לו זרוק ותיפטר. וראה בנתיבות שם ס"ק א. וכ"ש כאן שלא ביקשו מהמשלח שיניח מאחורי הדלת והשליח עשה ע"ד עצמו שהשליח חייב.
