שאלה:
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול בנוגע לשכנים שכמעט כל יום מבקשים דברים ולא להשאלה.
השכנים שלנו יחסית מיעוטי יכולת, ואנחנו אנשים ברוך ה' מבוססים, נותנים מעשר וצדקה ומשתדלים מאוד לעזור לבריות.
נוצר מצב שמשפחה אחת התרגלה לבקש דברים (ולא רק מאיתנו) על בסיס קבוע ולא על מנת להחזיר. אתן מעט הדוגמאות- מגשי אלומיניות, כלי חד פעמי, ירקות שונים, בטריות וכן הלאה.. לפעמים גם כמה דברים יחד, וזאת מעבר לעזרה כספית שניתנת מאיתנו בהלוואות לעיתים קרובות ולזמן יחסית ממושך.
נוצרה אצלינו הרגשה קצת חמוצה כי הדבר גורם למן תחושת ניצול כללית, ועולה אצלינו התהייה איך לנהוג מול הדבר הזה? מצד אחד אנחנו לא רוצים לנהוג בקמצנות ולהמנע מחסד, מצד שני זה קצת מרגיש שעבר בהרבה את גבול הטעם הטוב של עזרה לשכן, במיוחד כאשר אנחנו רואים שלעיתים הם מוציאים כסף על דברים שהם מעבר לצורך בסיסי ובדברים של צורך עושים שנורר מהסביבה.
אודה לך אם תוכל לכוון אותנו איך לנהוג ומה ראוי לעשות, האם ממידת החסד ראוי לתת בלי חשבון, או שיש פה איזשהו עניין שצריך להסדיר?
תשובה:
שלום וברכה
שאלה קשה שאלת… משום שקצת קשה להשיב ככל שלא מכירים את התדירות.
הצדק איתך שיש איזה שהוא גבול דק בין חסד ללא גבולות לבין ניצול שהוא דבר רע, ולכן, נראה לי שהדרך הנכונה היא להיות יותר גלויים, ולומר בחינוך ובנעימות משהו בסגנון הבא:
אנחנו שמחים מאוד לתת, אבל כיון שזה קורה הרבה וזה מצטבר, אנחנו מעדיפים שזה יחזור, ולכן נעשה כאן דף נייר שבו יהיה רשום מה לוקחים, כדי שנוכל לזכור יחד להשיב. במידה ויחזירו, אחת מהשתים או שכבר לא יהיה להם צורך ותועלת בבקשה… או שלפחות את הכבר לא מנוצל כל כך, אמנם הם מתעצלים ללכת לחנות אבל בסוף הם מחזירים…
יכול להיות שזה יהיה מביך ולא הכי נעים ברגע הראשון, אבל אם תעשו זאת בנעימות מצידכם ולא תשימו לב לשום עלבון ותמשיכו לנהוג בידידות, הם פשוט יבלעו את זה. ובכל מקרה המצב יהיה הרבה יותר מאשר פשוט תסרבו להם באופן קבוע…
כמובן אם זה לא יעבוד, לא תמיד חייבים לומר שיש ולתת, אלא לפי הענין.
ברכה והצלחה.
