לתרומות לחץ כאן

חזקת רוב בעילות אחר הבעל בהרפיה חוץ גופית

שאלה:

בעקבות האירועים שהתפרסמו שקרו בבי"ח אסותא במהלך טיפוי הפריה חוץ גופית (תינוקות מבחנה), עלתה אצלי השאלה האם החזקה שרוב בעילות הולכות אחר הבעל קיימת גם בתינוקות מבחנה, שהרי הם לא נולדים ממשעה בעילה, ואם כך האם יש מקור אחר לשיוכם כילדי האב שטוען שהם מזרעו. _(למשל אולי החזקה שהרופא לא יעשה הפריה מזרע אחר מחשש שיתגלה הדבר – מצד שני, חזקה זו עיננו רואות שהיא לא תופסת מהמקרים שהתגלו ואפשר וסביר שיש הרבה מקרים שפשוט לא מתגלים, כי המקרים שהתגלו היו עקב בדיקות רפואיות שעבר הילד, ואם הילד נולד בריא אז בהחלט יכול להיות שהדבר לא יתגלה ואדרבה, אפשר שהרופאים כן ינסו להפרות מזרע של אחר, יותר טוב משל הבעל, כדי לשפר את הסטטיסטיקה שלהם והדבר לעולם לא יתגלה).

תשובה:

שלום רב,

ראשית אכן רוב בעילות אחר הבעל אינה רלוונטית במקרה של ילד שנולד בהפריה חוץ גופית. רוב בעילות אחר הבעל זה רובא דליתא קמן של טבע והנהגת העולם וזה לא רלוונטי במקרים אלה.

הסיבה שאנו נמשיך להניח שאלו הם ילדיהם של ההורים הללו הוא מהטעם של חזקה לא מרעי אומנותיה. זו חזקה ברורה שאף רופא לא יסכן את מעמדו אם יעשה טעויות כאלה. נכון שאירעו שתי מקרים לאחרונה של טעויות ועדיין לא עלו בדיוק איפה הבעיה ומדוע קרתה הטעות אבל עדיין זה ממש מעט מזעיר. בעולם ישנם מיליוני בדיקות רפואיות בכל יום ובכל שעה. אין ספק שישנם טעויות בכל יום בוגם הרבה חייב להיות טעויות בס"ה בסופו של דבר מדובר בבני אדם. ומבכל זאת ממשיכים כל העולם לסמוך על בדיקות רפואיות ללא עוררין. גם הפריה חוץ גופית האירוע של טעות זה נדיר מאד, זה נכון שלאחרונה התפרסמו שני מקרים אבל עדיין כמאמר הפתגם: כלב נשך אדם זה לא אירוע תקשורתי. אדם נשך כלב זה אירוע תקשורתי. לכן אין ספק שהחזקה הזו היא חזקה ברורה שאפשר לסמוך עליה.

היה מקום לדון האם חזקה זו מועילה לדבר שבערוה שאז יש דין של שני עדים. והסברא לחלק הוא שלמרות שברור שחזקות ודיני רוב וכו' מכריעים גם בדבר שבערוה אבל זה רק על הספק עצמו. במקרה זה החזקה היא על האיש שאינו משקר וממילא בעקיפין זה מעיד על הספק – על הדיון שלפנינו. בכה"ג יתכן שלא יועיל בדבר שבערוה. המקור לכך הוא הדיון בראשונים ובפוסקים בסוגיה בגיטין ט-י' בערכאות – חזקה לא מרעי נפשייהו האם זה מועיל בממונות מעיקר הדין הוא רק מתקנת חכמים. בתוס' ובר"ן שם מבואר שזה רק מתקנת חכמים, דהיינו מעיקר הדין למרות החזקה זה לא מועיל לממונות שזה כמו דבר שבערוה. והסיבה היא כנ"ל כפי שמשה רבינו ואהרן הכהן אינם נאמנים בדבר שבערוה למרות שאנו בטוחים שאינם משקרים, כך גם ערכאות החזקה רק יכולה לומר שאינם משקרים אבל זה לא מספיק כלל במקרה שאנו זקוקים לדין של עדות. אפשר כמובן עוד להאריך בזה, רק ציינתי נקודה לדיון.

גם העניין הזה של ההפריה אם נעשתה כתיקונה או לא, זה לא ייחשב לדבר שבערוה. בפשטות ענייני יוחסין כאשר אין אנו באים להוציא מחזקה קיימת זה לא כדבר שבערוה, ראה בספר עין הדעת של הגר"מ פרבשטיין שליט"א בקונטרס בענייני יוחסין שהרחיב בנקודה זו.

לגבי החשש שהעלת שמא הרופא יעשה בכוונה תחילה. זה לא חשש כלל. אין מצב כזה היום. זה לא מה שהיה לפני עשרות שנים אז היו אירועים חריגים כאלה (אני מכיר מקרה א' כזה שהמכוונה המשותף של כמה וכמה ילדים הם – ביה"ח שהוריהם עשו טיפולי פוריות) בעידן הדנ"א שהרבה מאד עושים זה מתגלה מיד ולא יימצא רופא אחד שיעז לעשות דברים כאלה, לי זה ברור לחלוטין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל