שאלה:
שלום,
הבנתי שלהלכות יש טעמים נסתרים והרבה פעמים אפשר לסתור את טעמי המצוות המקובלים (למשל – אם מזוזה זה לטעמי זכירה, היה יותר הגיוני לשים את הקלף בצורה שתראה ולא מוסתר, אם שחיטה זה בשביל שהבהמה לא תסבול, אפשר גם דרך הרדמה בזריקה, וכן הלאה בהרבה מאד הלכות). אז בהנחה שזה כך, איך אדם יכול ללמוד הלכות וקל וחומר לפסוק הלכה אם הוא לא ברמה של "לשחות" בתוך "העולמות העליונים הנסתרים", הרי אין בזה שום הגיון?
זה כמו למשל שהמוסד לעולם לא יעלה על דעתו לקחת אדם שלא בקי ברזי הריגול לייעץ להם, הרי הוא בכלל לא מכיר את "העולמות הנסתרים" של איך מרגלים חיים ופועלים וכו'.
ושום חברה לייצור תרופות לא תקח אדם שלא למד ביולוגיה ולא מבין את ענייני החיידקים וכן הלאה, הרי הוא בכלל לא מבין את עומק הדברים.
מקוה שהסברתי טוב את השאלה.
תודה
תשובה:
שלום וברכה
טעמי המצוה אינם רלוונטים כמעט אף פעם לפסיקת ההלכה, אדרבה, יש לנו כלל שקיים כמעט תמיד "אף שבטל הטעם לא בטלה התקנה", כך שטעמי המצוה יותר ניתנו לנו כדי לחוש קשר למצוה והתרוממות וכו', לגבי פסיקת ההלכה יש לנו את המסורת ואת שלל כללי הפסיקה.
1] האם זה נכון שלפי
כללי הפסיקה הנוכחיים,
[עד שישמרו לפי תורת המשיח]:
א] סמכות התלמוד הבבלי
גוברת על סמכות התלמוד הירושלמי.
ב] וסמכות התלמוד הירושלמי
גוברת על סמכות מדרש רבה.
ג] וסמכות מדרש רבה,
גוברת על סמכות ספר הזהר.
2] ובכל זאת לפי השיטה
שמותר לפסוק לפי תורת-הקבלה/הסוד,
יכול להיות שכל הסדר קדימה הזה בדיוק/חלקית הפוך?
תודה.
ספציפית לגבי שחיטה, הרי ברור שלא שוחטים בשביל שלבהמה לא יהיה צער אלא בגלל ציווי הבורא. לאחר שיש לנו מצוות שחיטה יצר הבורא את הבהמה בצורה שזה יהיה הדרך שיגרום הכי פחות צער. אבל לא להפך! הקב”ה ”הסתכל באורייתא וברא עלמא” ברא את העולם לפי התורה ולא להפך. התורה זהו התכנית של העולם.
זה נכון באופן מאוד מאוד כללי שיש לו הרבה יוצאים מן הכלל.
כבוד הרב שליט"א, מחילה מראש אבל הרב שליט"א הכניס שני תגובות ותשובה אחת. למי ההתייחסות? לשאלת אלון או להערת אחד מעיר?
זה מיועד לאלון, ההופעה כך היא משהו בתוכנה, אני לא שולט בזה, אעיר למתכנת שלנו.
השאר תגובה