לתרומות לחץ כאן

מכירת חמץ – אדם שלא התכוון ברצינות

שאלה:

לאחרונה קיבלנו במתנה מוצר מזון חמץ בעין מאדם חילוני. ידוע לנו כי המוצר נקנה לפני הפסח ולכאורה מדובר בחמץ (בעין) שעבר עליו הפסח. מצד שני מדובר בחבר משפחה קרוב ועשינו עבורו את מכירת החמץ (אחרי פעולת שידול מצידנו) כאשר החשש שהמכירה לא הועילה כי הוא בחור מאד קל דעת ומאד מנותק מהדת וכמה אפשר לסמוך על המכירה במקרה כמו שלו שהרי אין לו באמת גמירות דעת והבנה מהי מהות המכירה לגוי. מה הדין?

תשובה:

מדובר בהפסד של ממש? אם אתם חושבים שלא היתה לו כוונה למכירה והכל היה צחוק, וסתם הסכים שתעשו מה שאתם רוצים, אינני אומר שזה לא תקף, סוף סוף הוא חתם על שטר המכירה, אבל אם אין כאן הפסד של ממש עדיף להמנע. בענין זה היו חילוקי דעות בין פוסקי זמנינו, הגרש"ז אויערבך התייחס יותר לעצם החתימה שיש לה תוקף על פי דין, והגרי"ש אלישיב מאוד חשש לדעתו הקלה של המוכר ולכן גם הצריך חתימה שתקפה על פי חוק וכו'.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. אינני יודע אם כתב את דבריו אבל כך הורה לאורך שנים לתלמידיו ועל פיו הנהגו בשארית ישראל אחר כך בעוד מקומות כמו הרב אפרתי ועוד, סעיף בשטר המכירה שהוא יהיה תקף על חוק המדינה ולא תתקבל טענה שהמכירה היתה לצורך דתי בלבד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל