לתרומות לחץ כאן

גר קטן שלא קיים מצוות בגיל בר מצוה / בת מצוה

שאלה:

שלום כבוד הרב, סבתי התגיירה בדנמרק גיור אורטודוכסי התהליך ארך שנה אחת אני חושב ובאמצע תהליך הגיור נולדה אמי.. אמי טבלה הם שמרו שבת לא יודע כמה זמן גם אולי איזה שנה אחת ולא יודע אם אמא שלי או סבתא שלי ממש שמרו שבת כהלכה.. קראתי שהגיור של אמא שלי תקף רק אם שמרה שבת בגיל 12.. ידוע לי ששמרה שבת בגיל 18 או 19 ( גם את זה לא יודע אם כהלכה) רק לא יודע אם פעם אחת או כמה פעמים היא לא אוהבת שאני מדבר איתה על הנושא הזה.. ( מכיוון חשד ביהדות שלה ובאמת לא נעים לי כבר) יכול להיות שבגלל שמגיל 12 היא לא שמרה כזאת תקופה גדולה אז היא לא יהודיה? (היא באה לארץ לחגוג בת מצווה וחזרה לדנמרק לחיות כחילוניה למעט חגים שציינתי למטה) ואם היא נגיד לא שמרה כלום מגיל 12 ממש כלום שום מצווה ופתאום שמרה את מצוות השבת פעם אחת בגיל 19? היא הלכה בחגים לבתי כנסת לא יודע מה הקביעות אבל הלכה, הייתה בבית ספר בדנמרק של יהודים, היא תמיד הרגישה יהודיה.. אבל שמעתי שההרגשה לא משנה וצריך לעשות פעולות בפועל וכיום היא חיה כחילוניה. יכול להיות שהיא לא יהודיה? אם כן אני ארוץ לעשות גיור מחדש וזה נושא שמאוד חשוב לי זה לא יוצא לי מהראש חושבים שאני משוגע אנשים ששומעים אותי ושאני צריך להירגע והכל בסדר.. אבל המחשבה מאוד מטרידה אותי, ההורים שלי התחתנו כדת משה וישראל ואיני יודע וגם הם לא היכן התעודה, הפרטים שרשמתי למעלה זה פרטים שהרבנות תמיד יודעים שהם מאשרים נישואין או גירות? אני פשוט מאוד לחוץ המחשבה הזאת לא עוזבת אותי במיוחד עכשיו שמאוד התחזקתי ואני לא רוצה שהמצוות ילכו לפח או שחס וחלילה אענש שעשיתי אותם אני חייב להיות בראש שקט אני אעשה גיור לחומרא במידה ויש ספק וצריך, לא רוצה הפתעות בבית דין של מעלה.
 אשמח לתשובה תודה מראש כבוד הרב

תשובה:

שלום וברכה

קראתי את שאלתך בתשומת לב, אני חושב שכדאי לפנות לבית הדין ולבקש גיור לחומרא, הן משום שיש שסוברים שכאשר אין קיום מצוות בגיל 12 נחשב הדבר כמחאה וביטול הגיור, הן משום שעצם הגיור כאן באופן כזה שמעולם לא שמרו מצוות באופן מלא, נשמע קצת מפוקפק. וכך תהיה הרבה יותר בטוח שהכל בסדר.

ברכה והצלחה ובשורות טובות.

מקורות:

אני מעתיק לך מתוך הספר משנת הגר שנמצא כרגע בעריכה מחודשת אצלי.

יש מהראשונים שכתב, שגר קטן שגדל במקום שאין מקפידים על שמירת המצוות [להצד שמקבלים גר קטן זה, או במקרה שבעת גרותו היו מקפידים על שמירת המצוות ולאחר זמן סרו מדרכם], אם אינו מקיים מצוות בעת גדלותו, מהווה הדבר מחאה בחלות הגרות, אף שלא גילה דעתו בפירוש שאין רצונו להיות ישראל[1]. ויש שהקלו בזה[2].



[1] לשיטת התוס' ישנים (כתובות יא ע"א) גר קטן שאינו מקיים מצוות שעה אחת בשעה שהגדיל נחשב לו הדבר כמחאה והגרות בטלה, וע"ע מש"כ בזה בשו"ת איש מצליח (ח"ב יו"ד סי' מב) בדעת הרשב"א (ח"ב סי' קמד). ולפ"ז כתבו אחרונים, דאף אי נימא שגיור קטן מועיל גם כשהוא גדל בבית שאינם שומרי תורה ומצוות, מכל מקום תבטל גרותו למפרע ברגע שיגדיל ואינו שומר מצוות, כ"כ הגרי"ש אלישיב. וכ"כ בשו"ת חבצלת השרון (ח"א סי' עה), ובקונטרס וכתורה יעשה לרבי שלום מקוטנא, דעצם מה שאינם שומרי מצוות בגדלותם "אין לך מחאה גדולה מזו". וכ"כ בשו"ת דור רביעי (ח"ב סי' צא). והוא תלוי בפלוגתת הראשונים הנ"ל לענין אופן קיום המחאה בגדלותו.

[2] שו"ת אחיעזר (ח"ג סי' כח). דכיון שלא נתגדל בבית שומרי תורה ומצוות, נוהג הוא כך בתום לב ולא בכדי להביע מחאה בקבלת גרותו, ודינו כישראל שעבר עבירה. וכ"כ בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' קט). וע"ע מש"כ בכעין זה בשו"ת שבט הלוי (חי"א סי' רלו אות א).

ובאמת יש לעיין בזה, שהרי  דעת רוב האחרונים שאין לקבל גר קטן שיגדל בבית של אינם שומרי תורה ומצוות, משום שאין זו זכות לו להתגייר באופן זה אלא חובה, ואם כן, כיון שגדר דין המחאה הוא גילוי דעת למפרע שקבלת המצוות אינה זכות לו, מאי נפקא מינה בכך שאינו מוחה בעצם מעשה הגיור, הרי על ידי זה שמגלה דעתו שלא ניחא לו בקבלת המצוות כבר נתברר שאין הגרות זכות לו ודינה להבטל למפרע. וצ"ל בדוחק, דכיון שניחא לו להיות חלק מקהל ישראל, רק שאינו מאמין בתורה הק', או שאינו מתגבר על יצרו הרע ומבטל מן המצוות, לא חשיב גילוי דעת למפרע שלא ניחא לו בעצם הגרות, אלא תלינן שעתה נתחדש אצלו יצרו זה, ואינו ענין לאותה שעה שנתגייר, אז היה הדבר זכות לו.

ולכאורה היה מקום להביא ראיה לעיקר שיטה זו, ממש"כ הרמב"ם (שגגות פ"ז הל' ב): "כלל גדול אמרו בשבת, כל השוכח עיקר שבת ושכח שנצטוו ישראל על השבת, או שנשבה והוא קטן לבין העכו"ם, או נתגייר קטן והוא בין העכו"ם, אף על פי שעשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת, שהכל שגגה אחת היא". ולכאורה, אם נתגייר כשהוא קטן והגדיל ואינו שומר מצוות, אף דהוא בגדר תינוק שנשבה מדוע לא יחשב הדבר כמחאה בגיור, וכמו שכתבו אותם האחרונים דלעיל הערה קודמת [ואף שאין להוכיח מדברי הרמב"ם שמותר לכתחילה לגייר גר שאינו גדל בבית שומרי מצוות, דאפשר דמיירי שהיתה כוונת המגיירים לפדותו משם לאחר הגיור ולהביאו בקהל ישראל, אלא שלא נסתייע הדבר וכיוצא בזה, וכבר עמד בזה הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (ח"ב סי' נה), מ"מ צ"ב מדוע לא בטלה גרותו למפרע].

ואפשר דמיירי בגר שהוא תינוק שנשבה לגמרי, והיינו שאומדים אנו דעתו שאם היה יודע משמירת השבת וקיום המצוות היה מקיימן כהלכה, אלא שהוא אינו יודע מכך כלל. משא"כ בגר קטן הגדל בבית שאינם שומרי מצוות, שהוא יודע שיש יהודים השומרים מצוות ואינו רוצה להסתפח אליהם, וזו היא מחאה גמורה [ואינו ענין לנדון פוסקי זמנינו אם החילונים שאינם שומרי מצוות בזמנינו נחשבים תינוקות שנשבו או מזידים, דאף אם לא חשיב מזיד, מכל מקום הוא ודאי יודע שיש דת ישראל המחייבת שמירת מצוות ואינו רוצה בה, וזו היא מחאה גמורה, ודברי הגמרא אמורים באופן שאם היה יודע משמירת שבת היה מקבל עליו לשמור], וראה כעין זה בקצרה בשו"ת משנה הלכות (חט"ז סי' קכט).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל