שאלה:
תלמיד שלי שאל אותי האם אדם שהוזמן לחבירו וקבל כוס קפה והניח את הכוס על השולחן ונאנס ונשבר האדם הזה חייב, האם הוא מוגדר כשואל שהרי כל הנאה שלו או לא שהרי לא ירד בתור שאילה אלא בתור מתנה וכיו"ב
אשמח גם למקורות
תשובה:
שלום וברכה,
השאלה של התלמיד שאלה טובה! אולם לפי דברי הנתיבות השאלה היא קשה הרבה יותר. להלכה אנו סוברים שומרים צריכים קניין, וכתב הנתיבות סימן שמ ששואל אם משתמש ונהנה נחשב לקניין ודינו כשואל, ולכן אם ישב על ספסל חברו נחשב שואל וחייב באונסים למרות שלא עשה קניין. ולפי דברי הנתיבות תמהים כולם אם כן אדם שמתארח בבית חברו ויושב על כסא ואוכל על השולחן והצלחת האם דינו כשואל להתחייב באונסים?!.
ונראה שההגדרה בזה ששואל הכוונה שקיבל חפץ מחברו בהשאלה לזמן מסוים, ובתוך הזמן בעל החפץ לא יכול להוציא את החפץ מיד השואל, וכיון שהחפץ קנוי לשואל לזמן ההשאלה חייב השואל באונסים. אבל אורח בבית חברו המארח לא התחייב לתת לו דבר, ויכול לקחת ממנו את הכסא והצלחת מתי שרוצה, ואין לאורח זכות קניינית בכלים של בעל הבית, ולכן אין דינו כשואל אלא כמתארח בבית חברו. ולפ"ז מה שכתב הנתיבות שיושב על ספסל נעשה שואל, צ"ל שקיבל זכות לזמן מסוים לשבת על הספסל, ובעל הספסל לא יוכל לקחת ממנו את הספסל, ולכן נעשה שואל.
אבל עדיין הדברים טעונים בירור, אורח שנכנס לישון בבית חברו, האם האורח שואל על המטה או שיש לו רק זכות שימוש, האם נאמר שאם בעל הבית הסכים שישן במטה ודאי שלא יכול להוציא אותו מהבית באמצע הלילה, ועל דעת כן אירח אותו שלא יוכל לסלקו, וא"כ נעשה שואל. או שנאמר שהוא רק אורח ולא קנה זכות בבית חברו. והגאון הגרז"נ גודלברג זצ"ל סובר שאינו שואל אלא אורח. ונראה שסובר שלמרות שלא יוכל לסלקו באמצע הלילה זה דבר צדדי ולא בגלל שהקנה לו את המיטה לזמן מסוים.
בהצלחה רבה.
מקורות:
ראה בספר פתחי חושן פקדון ושאלה פ"ט הערה סט שדן בדברים. וראה בספר משפטי החושן סימן שמ שעיף ד' עמוד תנ שכתבו כמו שכתבנו לעיל.
