שאלה:
רציתי לשאול לגבי מעין עין חניה שבאזור ירושלים
לפי מה שהבנתי לוקחים משם מים למצות
והאם יש כאן בעיה של איסורי ע"ז ותשמישיה
להלן ציטוט מהאתר של רשות הטבע והגנים
עין חניה הוא מקום קדוש ואתר עלייה לרגל למאמיני הכנסייה הארמנית והכנסייה האתיופית. האזור שמסביב לבריכה ולנימפיאון הוא רכושה של הכנסייה הארמנית. אנא כבדו את המקום.
ויש עוד מידע בויקיפדיה כמובן
אז האם יש בעיה ללכת לטבול שם במעיין
וגם לעניין מים שלנו
תודה דוד
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה אין איסור הנאה במעיין הזה, הן משום שהוא מעיין של רבים ואין בכוחם לאוסרו, הן משום שמימיו מתחלפים כל הזמן, ומה שנעבד אתמול אינו קיים היום. וראה בזה סוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה דף נח ב. אמנם, כתחילה ודאי אין לקחת מים שלנו ממעיין כזה, ואין לך דבר מגונה יותר מזה.
יום מבורך.
תודה רבה על התשובה רציתי לשאול האם בררתם את המציאות על המקום הנזכר עין חניה כי אני לא בררתי ואני לא רוצה לגרום מחוסר ידיעה שאנשים ימנעו מללכת לשם אם זה מותר ואבאר
להבנתי זה "המקום" שלוקחים משם מים למצות
דבר נוסף לגבי רחיצה שם הרי שבכך ההנאה מהבריכה
ולא רק מהמים
אני לא מכיר את המקום ואינני יודע את המציאות שם
פשוט תכננתי ללכת לשם וכשקראתי על המקום באתר של רשות הטבע והגנים קראתי מה שקראתי שם אבל
אולי רשות הטבע והגנים בנו את הבריכה?
וגם אם הגויים מיחסים קדושה למים שם כי הם למשל חושבים שהכושי הראשון הוטבל שם לנצרות
האם זה נקרא שהם עובדים למים או למקום שם?
בהמכלול על ערך עין חניה כתוב כך
סמוך לבריכה קימים שרידים של כנסיית פיליפוס המוזכרת בברית החדשה. על פי האמונה הנוצרית כאן הוטבל השר מכוש לנצרות, הסריס שומר הארכיון של מלכת שבא, במאה הראשונה. הכנסייה האתיופית רואה בכך את הטבלת האתיופי הראשון לנצרות (לדעת הארכאולוג יובל ברוך שחפר במקום וחקר אותו במשך שנים מדובר באדם ממקור נובי), ומקיימת טקס שנתי לזכרו.[3] [דרוש מקור]
המעיין שימש מקום מפגש לתושבי האזור – יהודים, מוסלמים ונוצרים – מירושלים, בית לחם, גוש עציון והכפרים הסמוכים אל-ולג'ה ובתיר. רבים מגיעים ממרחק כדי לשחות ולשתות מן המים הצלולים[דרוש מקור]. מדי שנה נערכים סביב המעיין טקסי תשליך, חגיגות עיד אל-פיטר, טקסים של הכנסייה האתיופית, ואיסוף 'מים שלנו' שמורים לקראת הפסח.
והאם יש כאן היתר של היא באה בגבול'?
ושוב איני יודע אם הם עובדים את הבריכה והאם היא נחשבת תשמיש לע"ז ועוד שהיא משמשת לדברים נוספים
אבל אולי בתחילה שימשה רק לעבודה זרה ואולי הם בעצמם לא עובדים אותה ואפילו מתרחצים בה רק שמיחסים למקום קדושה
ואפילו אם ממש שימש לפולחן אולי אין כאן דין תשמישים שלא שימש לאליל עצמו
ולדוגמא להבדיל האם בריכת השילוח מקודשת?
מצד שהשתמשו בה לבית המקדש
וצריך לברר אולי בכלל רשות הטבע בנו אותה ואז הם באים בגבול ואם הנוצרים הנ"ל לא עושים מעשה
בגוף הבריכה אולי אין כח בידם לאסור
כדין זקף ביצה שרק אז אם בא וגוי והשתחווה לה הדין
שנאסרה אבל אולי כאן זה אחרת?
בתגובה הקודמת כתבתי ואבאר להבנתי זה "המקום" שלוקחים משם מים למצות דבר נוסף לגבי רחיצה שם הרי שבכך ההנאה מהבריכה ולא רק מהמים
יצא לי כאן עירוב דברים וקצת טעויות , מקווה שתוכלו לתקן בגוף השאלה היות וזה לא ברור.
וצריך להיות כך1. " ואבאר בהמשך"
2.ובמקום להבנתי זה "המקום" שלוקחים משם מים למצות
"רציתי לציין שלהבנתי זה אחד המקומות שלוקחים משם מים למצות"
והתיקון הכי חשוב
3.ובמקום "דבר נוסף לגבי רחיצה שם "
"רציתי להעיר לגבי העניין של מים של רבים שלגבי רחיצה שם"
סליחה על הבלגן
אינני יודע באמת מה אופי העבודה שם וזה תלוי בזה, בכל מקרה כבר הכרענו שאיסור אין כאן.
אחר בקשת מחילה
האם ההכרעה שאין איסור הינה גם לגבי רחיצה שם
למרות שההנאה ברחיצה לא רק מהמים אלא גם מהבריכה
אני מאמין שהעבודה שלהם במידה והיא קיימת, זה ביחס למעיין ולא ביחס לבריכה.
תודה רבה
השאר תגובה