כסף שנמצא בעגלת סופר

שאלה:

מצאתי סכום כסף בעגלת סופר בחניון שליד הסופר. האם אוכל לקחתו או שהוא שייך להנהלת הסופר שהעגלה היא שלה?

תשובה:

שלום וברכה,

אם נמצא מטבע בעגלת סופר במקום שמניחים מטבע כדי לשחרר את העגלה, יש להסתפק האם נחשב למקום סימן. אם הכסף נמצא בתוך העגלה וניכר שהונח על ידי בעליו ונשכח, המקום נחשב סימן וחייבים להכריז. ואם ניכר שהכסף נפל לעגלה אין חובת השבה. לרוב יש סדרנים שמסדרים את העגלות ולוקחים את כל הכסף שנמצא בעגלות, ועל כן אם יש סדרנים כאלו בסופר, אין  חובת השבה בכסף שנמצא בעגלות סופר.

בהצלחה.

מקורות:

ראשית כל יש לדון האם מטבע שנמצאה בעגלת סופר, האם נחשב למקום סימן. הגמרא במסכת ב"מ דף כג ע"ב אומרת שחביות ברקתא דנהרא אין המקום סימן, משום שרבים הם השוכחים שם חביות, וכמו שהוא שכח גם חברו שכח – עיין רש"י שם. וכן נפסק להלכה ברמ"א סימן רסב סעיף ט. ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' י"ז) כתב שמי שנאבד לו מגבת במקוה, אין המקום – המקוה סימן, שהרי במקום הזה שכיח הרבה מגבות, וא"כ אין זה סימן מה שהשאיר שם מגבת. 

ובמטבע בעגלת סופר שייך לומר כשם שאתה שכחת כן השני שכח, וא"כ המקום אינו סימן. מאידך יש לומר שלמרות שרבים מניחים שם מטבע אבל רובא דרובא לוקחים את המטבע ולא נשאר המטבע, ולכן לא דומה לרקתא דנהרא. ולא למגבת במקווה, מאחר והשכחה לא מרובה כל כך, ואם כן המקום יהיה סימן.

אלא שמצוי ברוב הצרכניות שיש גוי שמסדר את העגלות, וכאשר יש גוי שמנקה ובודק, גם אם יש סימן אין חובת השבה. וכפסק הרמ"א סימן רנט סעיף ח.

גם במקום שאין גוי שמסדר, אבל מצוי שיושבים נהגים או עובדים שמחפשים את המטבעות שנשכחות בסופר ולוקחים לעצמם, וא"כ יש ייאוש על מטבע זו, גם אם מקום הוה סימן, ועל כן המוצא מטבע בעגלת סופר אינו חייב בהשבה.

העגלה של הסופר לא קונה את המטבע לסופר, מאחר והחצר אינה משתמרת, כיון שיד כל אדם נגישה לעגלות, ואין דרך לשמור על כסף בעל כאשר היא עזובה בחוץ, ואין כאן חצר המשתמרת לבעליה, ולא קונה לבעלים. ולמרות שהנתיבות (סימן ר ס"ק ג) כתב שכלי שיש לו מחיצות ייחשב לחצר, אמנם אם כל אדם נכנס לשם אין זה חצר השתמרת ולא קונה.