שאלה:
שלום, ידוע שהאוכל בחוץ פסול לעדות, ונאמרו בזה מספר ביאורים וכו'. רציתי לדעת לסיכום לגבי אברך שמתבקש הרבה פעמים לשמש כעד בחתונה, הן מצד ההלכה והן מצד הדבר הראוי, לגבי המציאויות הבאות:
א. לאכול שווארמה וכיו"ב בתוך החנות- במקום הומה אנשים/ לא הומה/ בתוך החנות או על שפת המדרכה [אם יש מקומות שם לאכול בחוץ], האם יש הבדל בין אכילה במקום של ריכוז חרדים כמו בני ברק או בעיר מעורבת?
ב. מסעדה- האם יש הבדל? שכן האוכל כאילו יותר אקסלוסיבי? וכן לגבי לאכול גלידה/ לשתות אייס קפה וכיו"ב?
מדובר בכל הנ"ל בגוונא שיושב למשל עם הילדים או עם האישה, או אולי לבדו..
ג. האוכל בבופה בחתונה- הולך ממקום למקום ו"מעמיס" לצלחת
תודה!
תשובה:
בענין זה הכל לפי הענין. מסעדה סגורה שהאכילה שם היא מכובדת – אין את הבעיה הנ"ל [יש לבדוק את נושא הצניעות והכשרות], אבל מסעדה ברחוב, שיושבים סביב שולחן סמוך למדרכה וכדומה, זה ממש אוכל בשוק ויש לכל אדם להמנע מהתרבות הזולה הזו. לכן בכל זה יש לפעול לפי הענין.
במקום מוצנע בחוץ גם יש להקל, ובודאי בחתונה מותר כי זה הכל בתוך אולם אף שהוא הומה אדם.
מקורות:
ראה בקידושין מ,ב שם הובא: האוכל בשוק דומה לכלב [שגם הוא אוכל בשוק], ויש אומרים שהוא פסול לעדות. ופירש רש”י מאחר שאין לו בושת פנים ואינו מקפיד על כבודו “אינו בוש בעצמו וליפסל”. והקשו שם בתוספוץת שהרי במשנה במעשרות מבואר שתלמיד חכם אינו ראוי שיאכל בשוק, כלומר דווקא ת”ח ולא שאר אנשים. ונאמרו בזה כה תירוצים. רבינו חננאל תירץ שהאוכל בשוק הרי הוא כמו כלב זה רק שהוא חוטף ואוכל. והתוס’ הוסיפו שהוא גוזל מאנשים פחות משווה פרוטה. ותירוץ נוסף הביאו שם, שהנחשב לדומה לכלב הוא אוכל וטועם מכל אחד המוכר שם. וכן הביא תירוץ בשם ר”ת שיש הבדל אם הוא אוכל פת או דברים אחרים. ומה שהחשיבו ככלב זה רק מי שאוכל פת.
וראה עוד בסמ”ע (חו”מ סי’ לד ס”ק מד) על הדברי השו”ע שהביא את הדין שמי שאוכל בשוק הוא פסול לעדות. שיש שתירצו שיש חילוק בין אם הוא אוכל בפני אנשים נוספים או רק לבד ללא אנשים. כלומר, לפי חילוק זה כל אדם לא ראוי שיאכל בפני אנשים נוספים בשוק.