שאלה:
שלום רב
אני אשכנזי , אפשר לבא למניין אחר, לומר קדיש יתום ודרבנן של תחילת התפילה בשחרית , אם במניין שהייתי בו חזן בבוקר לא היה מניין או שלא הספקתי לומר קדישים אלה?
תשובה:
שלום וברכה
אפשר בהחלט. אמנם אם מקפידים אצלכם שרק אבל אחד אומר את הקדיש, ויש שם אבלים שמתפללים במנין זה, אינו מן הדין לקחת להם את הזכות, כל אחד זכאי לקדיש במנין שלו.
ברכה והצלחה.
צפרא טבא
האם נכון ללכת לכמה מניינים "להשלים"-להוסיף קדישים כשאין מי שאומר, או שזה קדיש מייותר שאין בו צורך שהרי כבר אמרנו פעם אחת?
כמו כן העירו לי שאם אנשים באמצע פסד"ז אסור להם לענות בריך הוא, האם עלי לשקול כשאני מגיע למניין אחר היכן הציבור אוחז בתפילה, שאולי אין רוב מניין שיוכל לומר בריך הוא, ואדרבה אני מכשילם?
ועוד שאלה, אני מגיע להשלמה בין 2 מניינים, כשבמניין השני נגיד יש כבר 3-4 מהמניין שאמור להתחיל (ו10 ויותר יהיו רק בעוד כמה דקות) ויש עדיין 6-7 מהמניין שכבר התפלל, האם זה בסדר לומר את הקדישים של דרבנן ויתום שלפני התפילה כשרוב המניין נכון לרגע זה שייך למניין הקודם? אם אמתין עד שיהיו 10 ומעלה, אצטרך להמתין עוד כמה דקות… ואז שוב חלק מהציבור כבר יהיה באמצע פסד"ז או שכבר יהיה מאוחר לעשות קדיש של ר ישמעאל
הקדיש שהוא מסדר התפילה הוא זה שאחרי עלינו לשבח וקדיש דרבנן שלפני ואחרי התפילה. קדיש אחרי שיר של יום למשל אינו מסדר התפילה ונתקן עבור יתומים שאינם ניגשים לפני התיבה ולכן אין ענין להשלימו עבור בני המנין.
באמצע פסוקי דזמרה, אחר שהתחילו – לא פשוט אם לומר קדיש, בענין זה נחלקו הדעות: החיד”א בקשר גודל סי’ ז אות לה כתב שרשאים לאומרו, כיון שאף הוא דברי שבח ואין כאן הפסק, אולם בשערי תשובה סי’ נא ס”ק ב הביא בשם האר”י שברגע שאמרו ברוך שאמר כבר עבר זמנו של הקדיש ואין טעם לאומרו,וראה כף החיים סי’ נג ס”ק יג שהביא מכמה פוסקים שדחו את דברי החיד”א וכן יש לנהוג לכאורה.
אולם מצוי הדבר שלא כולם מתחילים יחד, וישלהניח שיש עוד שלא התחילו, וקשה לברר, ובאופן זה ודאי אפשר לסמוך על החיד”א ולומר קדיש, ונראה שבהרבה מקומות כך נוהגים.
לכאורה אין טעם לומר קדיש עם בני המנין הקודם.
השאר תגובה