שאלה:
צ. טובים כבוד הרב
עבור מה יש פסוקי דזימרה לפני התפילה ולמה קריאת קורבנות פחות חשובה מהם שהרי התפילה כנגד הקרבנות ואמרו שכל האומר קרבנות נחשב לו כאילו הקריב.
תודה
תשובה:
שלום וברכה
חכמים תיקנו את אמירת פסוקי דזמרה כהכנה לתפילת שמונה עשרה. הסדר הנכון לבוא לתפילה הוא על ידי שתחילה מהללים ומשבחים. כך הוא הכבוד למלך, וזה אמור גם להביא לרגשת ליבנו, שאנחנו מבינים מול מי אנחנו הולכים לעמוד עכשיו לתפילה. אמירת הקרבנות אף היא חשובה מאוד וסדרי הכוונות על פי האר"י לא מאפשרים לדלג עליהם.
פרשיות הקרבנות, חקם לא מנוסח התפילה ממש והם רק מנהג טוב, כמו שנאמר בשולחן ערוך טוב לומר… וחלקם אכן מהנוסח אבל עדיין תקנה מאוחרת יותר. השמונה עשרה עצמו הוא כנגד התמיד, ולא אמירת התמיד.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבוקר סימן א סעיף ה
טוב לומר פ' העקדה (בראשית כב, א – יט) ופ' המן ועשרת הדברות ופ' עולה (ויקרא א, א – ז) ומנחה (ויקרא ב, א – יג) ושלמים (ויקרא ג, א – יז) וחטאת (ויקרא ד, א) ואשם. הגה: ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור (תשובת הרשב"א סי' קפ"ד).
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן מח הקדמה – סעיף א
סעיף א
הגה: ואומרים פרשת התמיד, (במדבר כח, א – ח) וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו', ואם אי אפשר לאומרו בצבור יכול לאומרו בביתו ולחזור פרשת התמיד לבד עם הצבור, ויכוין בפעם השניה כקורא בתורה (טור). ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים, על שם: כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך (תהילים לה, י) (אבודרהם).
בשבת אומרים אצל פרשת התמיד (במדבר כח, א – ח) פסוקי מוסף דשבת (במדבר כח, ט – י) אבל לא בר"ח וי"ט, מפני שקורין בתורה בפסוקי מוסף. הגה: וי"א שמזכירין גם מוסף ר"ח, (במדבר כח, יא – טו) וכן נוהגין, כדי לפרסם שהוא ראש חודש וכן הוא לקמן סי' תכ"א (טור).
