שאלה:
שלום כבוד הרב,
כלל אמרו : א. כל הכשר להצניע [שהוא ראוי לשימוש האדם לאפוקי דם נידה שאינו ראוי לכלום]
ב. ומצניעין כמוהו
חייב עליו על הוצאתי
והדר תנן : תבן כמלא פי פרה, יין כדי מזיגה.. שאר משקין ברביעית.. לרפואה כל שהוא וכו.
לא הבנתי… הרי המשנה הביאה כלל ברור,
אם כן מודע היא חוזרת ומפרטת שיעורים ? הרי זה תלוי במציאות ומה להם לפרט ?
אלא אם כן לא הבנתי נכון ?
לא מצאתי אף התייחסות לקושייא שלי
תשובה:
בתחילה מדברים על סוגי הדברים באופן כללי ואחר כך מפרטים את שיעור ההוצאה בכל דבר לפי ענינו מה נחשב שיעור חשוב שיש בו שימוש.
בהצלחה
שמתי לב כבוד הרב שכשיש רעש בבית מדרש אני לא מתרכז בכלל אני חייב שקט מוחלט כדי להבין את הלימוד של הגמרא
יש עצה לזה (חוץ מרטלין)
למצוא בית מדרש אחר או לשבת באיזו פינה ולאט לאט תתרגל… בהצלחה
ככה זה ברוב הבתי מדרשות הבעייה יותר אצלי, ואיפה שאני לומד זה שעות שקטות, ואני בכל זאת לא נכנס לעולם החשיבה והריכוז למרות שהחברותה שלי כן מצליחה
אין רצוני לברוח מהתוךעה אלא להתמודד ולהתגבר וללמוד רגיל ובריכוז מלא למרות הרעש.
אני חושב שזו בעייה מצוייה אצל הרבה בני אדם שברגע שמישהו עובר לידו הוא יתפנה ממחשבתו
שיהיה בהצלחה בעזרת ה' תעשה ותצליח.
השאר תגובה