שאלה:
שאלה לכבוד הרבנים
באה בפני שאלה על זוג שמקפידים קלה כבחמורה בדיני טהרת המשפחה ובמשך לערך כשנה בטעות חישבו את את יום ההפסק טהרה ליום שלם ועל כן טעו בטבילה וטבלה האישה ביום השביעי ולא השמיני מזמן ההפסק השאלה האם זה נחשב לאיסור נידה ממש כיון שנעשה בשוגג וגם טבלה רק יום קודם ?
האם זה נחשב לשוגג והאם בכל פעם ששימשה עברה על איסור ? ומה התיקון לבעל ומה התיקון לאישה. תודה על המענה
תשובה:
שלום וברכה
המקרה מצער מאוד, הם עברו איסור נדה דרבנן, שכן מן התורה שבעה נקיים צריך רק לזבה ולא לנדה. וכיון שהיה בשוגג, יש אחרונים גם שנקטו שעל עברה דרבנן בשוגג אין צורך בכפרה. לכן, מה שחשוב עכשיו זה רק לקבוע זמן ללימוד של הלכות נדה מספר מעשי קל וטוב, ולהתחזק בשמירת המצוות באהבה ובשמחה ולשמוח שהטעות נודעה ועכשיו הכל טוב.
[ידועים דברי הנתיבות המשפט (סי’ רלד ס”ק ג’) כי העובר איסור דרבנן בשוגג אינו צריך כפרה משום שחז”ל גזרו על המזיד כדי להרחיקו מעבירה דאורייתא. אולם רבים חלקו עליו, ודעתם כי גם בגם שוגג צריך כפרה. ראה בשדי חמד (מערכת א’ בכללים אות קח) שהביא הרבה אחרונים שחלקו עליו. וראה עוד בשו”ת עין יצחק (ח”א אבה”ע סי’ סז ענף ד’-ה’ שהאריך הרבה בראיות מהש”ס והראשונים לכאן ולכאן].
תודה רבה לכם על התשובה !!! ישר כח
לכבוד הרב שלייט"א
אני כותב כתלמיד הדן לפני רבותיו אבל התשובה נראית מאד תמוה. וכי אין צריך שום תשובה ותיקון על המכשול הנורא של איסור הנדה אף שע"פ רוב הוא מדרבנן. לא תעניתים ולא צדקה ולא תהלים? רק הכל טוב אם ילמדו את ההלכות ויתחזקו במצות? ומה עם דברי הרמ"א בסי' שלד שצריך להתענות מ' תענית אף על איסור דרבנן של שבת. עי' שם במ"ב. אני לא יודע שום דבר בדרכי התשובה, וגם ידוע שהרבה מרבותינו בזמנינו אומרים לא להרבות בתעניתים וסיגופים, אבל סתם מכאן ולהבא הכל טוב?
הבאתי את המחלוקת לגבי אם צריך כפרה או לא, וכפי שציינת היום אין להרבות בצומות, ולימוד הלכות נדה חשוב בעיני עבורם יותר מכל תענית. אם ניסוח הדברים היה נקראה הקלת ראש חלילה הרי שאני שמח על ההבהרה שבודאי יש כאן איסור של ממש ויש להצטער על כך. רק אסור לייאש ולשבור זו צעיר, רק לעודד ליתר הקפדה ושמירה מתוך שמחה.
השאר תגובה