שאלה:
משנה ברורה סימן תקכז
וכתבו האחרונים דביו"ט שחל להיות בע"ש יזהר להקדים הכנת מאכליו לשבת בכדי שיגמר מלאכתו בעוד יום גדול דסמוך לחשיכה בזמן דלא שייך שיצטרך לו ביו"ט גופא הלא יש כאן לתא דמלאכה דאורייתא [וכן יש ליזהר בהמאכלים שמטמין לשבת שיטמינן בזמן שאפשר שיתבשלו שליש בישול מבעו"י] וכתבו דמטעם זה נהגו להקדים תפלת ערבית בליל שבת כשחל סמוך ליו"ט כדי שלא יתאחר מלאכת בישולו ביום טוב עד סמוך לחשיכה.
שאלות:
1 כדי שגם הנשים לא יכשלו במלאכה סמוך לחשכה, צריך להתחיל גם את הקידוש מבעוד יום?
2 נדמה שלא נהגו כן היום. נכון? למה?
יש עוד מנהגים כאלה שמובאים בהרבה פוסקים וכיום לא נוהגים?
תשובה:
לא נהגו כך בגלל חששות אחרים שיש בענין התפילה המוקדמת, למנהגנו שכל השנה מתפללים מנחה באותה שעה חששו בני אשכנז שיש בזה תרתי דסתרי. אבל צריך מאוד להזהר אכן לבשל מוקדם שלא להכנס לחשש זה.
למעשה בחו”ל ישנם שגם אם כל השנה מאחרים להתפלל במקרה דנן אכן מקדימים. עכ”פ לא הבנתי למה צריך להתפלל מוקדם? למה לא מספיק ליידע את בעלת הבית שחובה גמורה שהאוכל יהיה מוכן בזמן ואסור לבשל ברגעים האחרונים?
המג"א – המשנ"ב שהביאו מנהג זה, בזמנם לא התפללו מנחה אחרי הפלג בכלל?
הרי גם הם מביאים שגם מי שבחול מתפלל מנחה אחרי הפלג, בשבת יכול להקל ולהתפלל ערבית פלג.
אולי כשכתוב "נהגו" אין הכוונה למנהג מחייב את כולם, אלא שהיו שנהגו וסברו שזה מנהג טוב, אבל תמיד היו שנהגו להתפלל ערבית רק בלילה
כשעושים מעשה זה תמיד עובד טוב יותר, זה גורף בכל המשפחות, ולכל האנשים שגם לא בקיאים בהלכה.
בחו"ל יותר נהגו בקיץ בנושא של הפלג בגלל שהשמש שוקעת מאוחר, בארץ פחות, כמו כן יש שחלקו אגב על דין המשנה ברורה והקלו כמו שציין לדבריהם בפסקי תשובות שם.
השאר תגובה