שאלה:
שלום רב
בהמשך לשאלה האם לתמוך בחרם על חברת אנג'ל, ברצוני לחזור על השאלה מתוך עיון (שלא לומר, סמנטיקה…) בפרטי המקרה שקרה ולבחון את הדברים לגופם.
לפי מה שראיתי, ההפגנה הייתה בנוגע לעניין כללי – גיוס חרדים. אפשר להסכים עם עמדה זו או לא, אולם כולי עלמא לא פליגי על כך שאע"פ שההפגנה התרחשה מול ביתו של תלמיד חכם, היא לא הייתה מכוונת אישית כלפיו, והנוכחים בה לא באו דווקא במטרה לבזותו. כשראיתי את התמונות והסרטונים של יו"ר הדירקטוריון של חברת אנג'ל, לא ראיתי/שמעתי ממנו דבר המכוון אישית כלפי הרה"ג אדלשטיין שליט"א, ומתוך התמונה הכללית שהצטיירה לי לא נעשה/נאמר אף דבר הנוגע אליו מלבד העובדה שזה נעשה מול ביתו.
ומשכך הם הדברים, איני יכול שלא להסתפק האם נעשה כאן ביזיון ת"ח, ויש לשאול:
1. האם זה נחשב ביזיון.
2. אם אפילו מקרה דחוק שכזה נחשב, היכן עובר הגבול.
3. האם שווה להחרים חברה שלמה הכוללת אנשים רבים החל מבעלי מניות (על כך נשאלת מקודם…) וכלה בעובדי מפעלים, בעלי סניפים ועובדיהם וכו' – שחלק ניכר מפרנסתם (אם לא עיקר פרנסתם ומקור לחמם) מגיע ממנה?
אין ספק בליבי כלל שביזיון ת"ח הינו דבר חמור מאוד, אולם יש ספק האם בכלל זה התרחש. ואם אכן התרחש, למה שלא נחרים רק את המבזה עצמו ולא אנשים טובים וישרים החפים מפשע?! האם על ספק ביזוי ת"ח נפגע בפרנסתם של רבים?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית עלי להקדים שאין לי דעה ברורה בענין, לא קבעתי כמובן את החרם ואינני יודע מה היחס אליו, ואגב הוא לא בא כלל מההנהגה הרבנית שכלל לא התייחסה לכך, אלא מתוך העם…
אם אתה שואל אותי להתייחסותי האישית, אכן אינני בטוח שיש כאן פגיעה בגר"ג אדלשטיין שליט"א, אינני בטוח שהם ידעו שהם מפגינים ליד ביתו, יש כאן נקודה אחרת שיש לחשוב עליה, ואינני מוסמך לקבל בה החלטות, אבל היא קיימת. יש קבוצה שלמה של אנשים, משפיעים מאוד ושולטים וחזקים וכו', שעושים הכל, אבל הכל כדי לרמוס את הציבור החרדי במדינה, כדי להשניא אותו על כל העם, כדי להשליט חיים חילוניים במדינה, כדי לחבל בכל דבר שבקדושה. הדבר הזה התחדד מאוד בהפגנות על הרפורמה, הציבור החרדי לא יזם אותה ואינו קשור אליה והוא לא הנושא, אבל הם מנתבים את כל החיצים המורעלים כלפי החרדים וכלפי לימוד התורה ודת ישראל. השאלה היא עד כמה אנחנו אמורים להיות למירמס, היא שאלה ערכית רוחנית לא פשוטה. אבל במקרה הזה יש גם משהו אנושי, אדם מנהל חברה מסחרית גדולה שהציבור החרדי הוא לקוח כבד שלה, והוא פוער את פיו ומדבר נגדנו בצורה הכי מעוררת חלחלה שיכול להיות, וכשהוא שומע על החרם, מילה אחת של התנצלות לא! רק להיפך, כל אחייניו כותבים פוסטים מזעזעים כגדולי האנטישמיים, האם הגיוני שנושיט את הלחי השניה ונקנה מהמוצרים שלהם וניתן להם מכספנו? למה? אם בעל חנות היה רומס תמונה של אבא שלך היית קונה אצלו? למה מי שרומס את דת ישראל אני צריך לקנות אצלו? ולגבי בעלי המניות? שיפטרו את היו"ר שלהם! שידרשו ממנו התנצלות! אתה תשובה על ירידת המניות במידה ותהיה כזו הוא חייב להם, והאמן לי שאם יתנצל כראוי יקנו אנג'ל, אף אחד לא מעוניין במיגבלה הזו…
אינני מביע כל דעה בנושא הזה, אבל אני בהחלט מחשיב תחושה אנושית טבעית מתקוממת כדבר בעל ערך, מותר לנו להיות אנושיים. ואסור לנו לתת לדבר הזה שכבר התרגלנו אליו שכבוד התורה והיהדות בקרב ציבורים מרכזיים במדינת ישראל בשפל כזה.
א. הכל טוב ויפה ולגיטימי ביותר, אולם אני מדבר כאן גם על האנשים שבתווך – עובדי המפעלים והמאפיות של אנג'ל, שעל זה פרנסתם.
למה להם לסבול מהחרם?! כשמחרימים חברה שלמה, חותכים בבשר החי וישנם נפגעים חפים מפשע! האם זה נכון?
ב. במידה וזה נכון, דעתי האישית היא שלא כל כך כדאי לעשות חרם, כי הדברים יכולים להתהפך עלינו מהצד השני, לדוגמא, מעסיקים חילוניים יפסיקו להעסיק חרדים בשוק העבודה, בהייטק וכו' וגם זה עשוי להזיק. כחברה כל צד תלוי ברעהו. חילונים תלויים בחרדים וחרדים תלויים בחילונים. ומשכך הדבר, יש לשקול את הדברים היטב על אף הפגיעה.
ג. ממתי החלה התופעה הזו שעל כל דבר עושים חרם?! חרם הינו עונש חמור ביותר והוא מוטל כאמצעי אחרון! אדם שעובר על דבר איסור במזיד מנדים אותו מהציבור מיד, אם לא חזר בו מנדים אותו שנית, ואם לא חזר בו – רק אז מחרימים אותו. וגם כשאין מנוס ומחרימים, החרם מוטל על ידי בית הדין בנוכחות מניין, בטקס שכולל תקיעה בשופר והחזקת ספר תורה – במעמד נשגב ורב משמעות (ולא ע"י העם בהכרזות, שליחת סטיקרים וציוצים). בחרם משתמשים רק נגד חוטא ובמקרים נדירים ביותר! ומשכך – מאחר ולא קיבלתי תשובה מספקת, לא אתן יד לחרם זה, על אף כעסי על יו"ר הדירקטוריון של אנג'ל במעשיו הנלוזים וחצופים, מכל הטעמים הנ"ל. (חוץ מזה, אפילו אם מותר היה להחרים – מדובר רק באותו אדם ולא בחברה שלמה החפה מכל פשע…).
עובדי המפעלים לא ניזוקים, הם ממשיכים לעבוד, לגבי השאלה אם החרם כדאי או לא אני אומר שוב שאינני מביע דעה, ואני בהחלט מצדד שאתה צודק, גם הוא נראה לי חסר סיכוי לאורך זמן.
במחילה מהשואל הנכבד ומבלי להביע דעה על המקרה הספציפי הזה, ה”חרם” שהזכרת לא מדובר על מה שהיום קוראים לו ”חרם”. מדובר על מושג הלכתי בעל משמעיות הרבה יותר חריפות. ועל זה אכן צריך את כל התהליך. כאן ס”ה מדובר בהעדפת רכישת מוצר ממפעל אחד על פני מפעל אחר. כשם שכאשר רכשת את לחמי אנג’ל לא ”החרמת” את מאפיית ברמן. כרגע הציבור מתעדף חברות אחרות שלא פגעו בריגשותיהם.
נכון העובדה שכאשר ציבור שלם עובר חברה זה יוצר זעזוע אך לכך אחראים אלו שמתעקשים לנהוג בצורה מסוימת. הדלת פתוחה והם יכולים עוד היום להסיק מסקנות ולבחור מה הם מעדיפים.
השאר תגובה