שאלה:
שלום לרב
1. האם לאחר היארצייט הראשון (כלומר בתום אבלות 12 חודש), נהוג לעשות עוד משהו? כלומר, האם גם לאחר תום השנה ותום היארצייט הראשון, עדיין נוהגים במנהגי אבלות כלשהם?
2. האם בזמן שבין תום היארצייט הראשון לבין היארצייטים הבאים, יש תועלת לנפטרים עם עוברים לפני התיבה לעילוי נשמתם, אומרים קדישים לעילוי נשמתם, לומדים תורה ונותנים צדקה לעילוי נשמתם?
3. היארצייט הראשון חל בשלושת ימי ההגבלה. האם מותר לבקש מה מהגבאי לומר א-ל מלא רחמים בקריאת התורה בשבת וביום שני הקרובים ליארצייט, למרות שלא אומרים תחנון בימים אלה?
4. האם לאחר תום שנת האבל, נוצר ריחוק בין הנפטרים לילדיהם? הם לא יודעים מה קורה לילדים או שכבר לא אכפת להם?
5. האם מותר לעלות לקבר של הנפטר במהלך החודש ה-12 לפני היארצייט, להתפלל עבורו אך לא לבקש דבר על עצמי?
6. אם חס וחלילה יקרה שאתפתה ואחטא במשהו במהלך ימי חיי (לצערי, כל יום כיפור יש לי על מה להתוודות ולחזור בתשובה אמתית וכנה, אני נלחם אבל לא מושלם), האם חלילה הנפטר נענש על חטאי ילדיו, למרות שחינך אותם להיות צדיקים מוחלטים ולהקפיד על קלה וכבחמורה?
7. על מה נשפטים הנפטרים כל יום כיפור? האם עוזר להם שהילדים משתדלים להיות צדיקים לעצמם, וגם ללמוד ולתרום צדקה לעילוי נשמתם??
תודה
תשובה:
שלום וברכה
1. אין עוד מנהגי אבלות לאחר תום שנת האבל, אפשר תמיד להרבות זכויות לעילוי נשמת הנפטר, להתחזק באזיו מצוה לעילוי נשמתו, ללמוד משניות וכדומה, כל דבר כזה טוב לו.
2. יש תועלת, אבל את המנינים והקדישים יש להשאיר לאבלים במידה ויש כאלו בבית הכנסת. אין מקום לאמירת קדיש יתום שאינו חלק מנוסח התפילה, אבל קדיש שלאחר עלינו או קדיש דרבנן יש תועלת לומר, ושו, רק כאשר אין מישהו אחר שאומר.
3. המנהג בימים כאלו לומר זאת במנחה של שבת.
4. יש דיון ידוע בגמרא בראש השנה אם הנפטרים יודעים מה קורה עם קרוביהם כאן בעולם הזה, ובכל מקרה הדרך הנכונה להיות עדיין קשור עם הנפטר זה לעשות דברים טובים לעילוי נשמתו וכאמור.
5. נהגו שלא לעלות. לאחר תום השנה אין הגבלה.
6. האחריות על מעשיך היא שלך לבד. רק מה שאתה עושה לעילוי נשמתו יש לו בו זכות כיון שהתעוררת מחמתו לעשות זאת.
7. עוזר בהחלט.
שבת שלום והעיקר ידידי, שאלותיך משדרות קצת לחץ, נראה לי שאתה שוכח שבורא עולם מביא אנשים לעולם כדי לעשות איתם טוב בעולם הבא! הוהטוב הנצחי הוא כזה שעין לא ראתה אלוקים זולתך, ויפה שעה בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. ובעזרת ה', אחרי שההורים גמרו את השנה הראשונה, הם זוכים לכל העידון והנחת והעונג הנצחי, אז נכון, אתה יכול לעזור להם לקבל עוד, אבל מה שהם מקבלים שווה לאין ערוך מכל הנאות העולם הזה. טוב להם שם!
