כוונה ובקשה אישית בתפילת העמידה

שאלה:

שלום הרב,
בתפילת העמידה, נגיד אם אני רוצה לבקש על הפרנסה בברכת השנים או על חכמה ודעת בברכת הדעת אך אני לא רוצה לקטוע את רצף התפילה – האם התכוונות במחשבה מספיקה? או שעליי להוסיף בפועל בלחש בקשה אישית?

תודה.

פשוט שמתי לב שבמהלך העמידה אם אני מוסיף בקשות אישיות ב"שומע תפילה" אני מרחיב ואז מאבד את תחושת הרצף.
או שעדיף לדחות את הבקשות האישיות על תשובה, דעת, פרנסה ורפואה וכו' לאחרי "נצור לשוני"?

תשובה:

המלצת המשנה ברורה בסימן רכג היא לדחות הכל לסיום אלוקי נצור לפני יהיו לרצון, כך גם ניתן לראות שאם החזן מגיע לקדושה אפשר לסיים מיד ולענות ולא מפסידים, כך גם לא נכשלים בלהוסיף בדרים שאינם מענין הברכה, וכך אני נוהג מיום עומדי על דעתי. בודאי הכוונה בעת אמירת הברכה היא משמעותית ביותר, הבקשות שהזכרת הרי הם מנוסח התפילה ממש, ואין צורך להוסיף אלא להתפלל בכוונה.

ברכה והצלחה ושיתקבלו התפילות.