אבלות על מחלל שבת / עמי הארץ בתחיית המתים

שאלה:

1. האם מתאבלים על מחלל שבת שגדל בבית דתי אבל יש ספק אם זה היה חרדי אבל הוריו עשו שבתות אצל הבבא אלעזר אפילו למרות שכל בניו חוץ מאחד שאני בספק עליו מחללים שבת האם מתאבלים עליו
2. למה אומרים שאין עמי הארץ קמים בתחיית המתים למרות שאם שמרו שבת בהחלט שידעו תורה שצריך לשמור שבת ומלאכות האסורות שאם לא אז לא שייך לייחס להם את סיבת התורה אלא רק לנשים שאין להם יששכר וזבולון או בעל או משהו כזה של החזקת תלמיד חכם שהרי פטורות מהתורה ולא יכולות לקום ממנה
3. מה לעשות עם אנשים זקנים או מבוגרים שגדלו בבית דתי שומר שבת והם כן באים לבית כנסת אבל דרכם לבאר שחת משום שמדברים בתפילה מדברים לשון הרע ספק אם בניהם בכלל ימשיכו לשמור שבת לא לומדים תורה ביום יום מקשים עורף לחלק מההלכות כי ככה היו עושים בביתם שגם אבא שלהם ספק אם יצא מכף הקלע אם ככה הראה לבנים שלו הנהגות וגם לא מוכנים לשמוע תוכחה

תשובה:

שלום וברכה

1. למעשה היום נהגו להתאבל גם על מחללי שבת ואפילו גדלו בבית דתי, ראה במקורות.

2. לתחיית המתים צריך קשר לתורה, בגמרא כתובות דף קיא עמוד ב אמרו: כתיב: כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל, כל המשתמש באור תורה – אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה – אין אור תורה מחייהו. 

3. קשה לשפוט אנשים, אתה יודע מה עברו, מה הם יודעים, באיזה נסיונות עברו ונשארו דתיים, הכי טוב שכל אחד יתן מוסר לעצמו וילמד זכות על זולתו.

בשורות טובות.

מקורות:

1. מעיקר הדין, אדם שהוא אפיקורס אין צורך לשבת עליו שבעה. ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ שמ”ה סעיף ה’, אולם ניתן להתאבל עליה כמבואר ברמ”א בסי’ שע”ד סעיף ו’, וראה בספר בינה ודעת פרק י”ח סעיף ג’ ובהערות שם מקורות לכך שיכול לשבת גם מפני כבוד הבריות של הבן. ובספר אמת ליעקב להגר”י קמינצקי סי’ שמ”ה כתב שנוהגים להתאבל על תינוק שנשבה, וראה עוד בשו”ת שבט הלוי חלק ג’ סי’ קס”ו.

לכן, כל אדם שגדל בבית חילוני או שמאורעות חיים קשים הביאו אותו לחילוניות כמו אחרי השואה וכדומה, נהגו להתאבל עליו כרגיל. אדם ששנה ופירש, ואינו ידוע כלוקה בנפשו וכדומה, אלא פשוט הלך אחר תאוותו ואחר שרירות ליבו, אין צורך לשבת עליו שבעה, אף שכאמור מותר לעשות זאת, ויש בכך גם כבוד לבני משפחתו. ולפי דעתי ככל שזה היה סחף חברתי עמוק כמו בימי קום המדינה, יש בזה גם בחינה של תינוק שנשבה.