חינוך – ילד מתמודד

שאלה:

שלום וברכה לרבנים,
רציתי לשאול מה הדרך הנכונה לומר ביקורת לילדה מתבגרת שמתחילה קצת "לרדת מהפסים" (אם זה בלבוש לא הכי צנועמוזיקה לא ראויה וכד'),
ברגע שאומרים לה משהו על כך היא מתחילה לכעוס…
ולמשל במצב שצריך לצאת איתה מהבית לסידורים והיא קצת מחפפת בלבוש ההולם, איך צריך להגיב? שייך לצאת איתה כך?? האם טוב לומר שאנחנו לא יוצאים עד שהיא מחליפה לבוש?

אשמח מאוד לעצה שימושית שתוכל לעזור…
בתודה רבה מראש על המענה המהיר.

תשובה:

שלום וברכה ידידי

האמת ששאלתך היא שאלת השאלות, ואין עצה של הוקוס פוקוס, רק הרבה מאוד מתינות והכלה, יחד עם דברי חיזוק ועידוד.

לגעור אף פעם לא יעזור, ובודאי שאולטימטום לא יעזור כלום, גם אם היא תחליף עכשיו זה גרם לנזק שרב על התועלת המפוקפקת הזו.

מה שצריך זה הרבה חיזוקים על כל לבוש טוב, להחמיא עליו, כמה זה יפה עלייך, ולפעמים אפילו "אני מעריך שהתחשבת בי ולבשת את הבגד הזה". בכנות, בקצרה ובחום רב, וישר לעבור הלאה, בלי דיונים. בסופו של דבר צריך לזכור שיש שני צרכים מאוד משמעותיים לנערה/ה מתבגר/ת: חום אהבה ופירגון, וגם כבוד והערכה ובעצם את המקום שלהם בעולם בבית ובהחלטות ובסגנון. ברגע שאתה גוער, בעצם הפסדת את שתי הנקודות, גם לא נתת חום וגם לא נתת כבוד לבחירה ולעצמאות שלה. אינני אומר שאסור לגעור כשצריך, בבית ניתן להציב גבולות, וצריך לעשות זאת, אבל צריך לדעת שהגבול אינו חינוך, הוא לפעמים גם פוגע בחינוך, אלא שהוא נדרש לו [כי ילד צריך גם גבולות ולא רק חינוך…] ולחיים בבית. 

לכן, תראה לה שאתה מכבד אותה, תחמיא לה על מה שטוב, ויחד עם זה גם תיצרו אוירה שלפיה לכבד את האנשים מסביב זה כבוד ובגרות, וכשם שמכבדים אותה מתוך בגרות גם מצפים ממנה כבוגרת לכבד אתכם. שוב, זה יעשה בעיקר מתוך נתינת כבוד והערכה, ומחמאות כנות על בחירות טובות מן הסתם נעשות מידי פעם. וכאמור, יחד עם זה לא לשכוח שאכן לפעמים יש להציב גבול, אבל במידה ובמשורה.

במקביל, יש לעסוק בהרבה חינוך עקיף, להראות בבית שמחה במצוות, הערכה לכל איש של תורה, לספר סיפורים על אנשים מרוממים, ככל שהבית מרומם ושמח יותר, הוא מחבר אליו את הילדים.

יש לשים לב לגבי חברה רעה שהילדה נתקלת בה, ובחכמה לנסות למנוע זאת ככל שניתן. שוב בעדינות ובחכמה.

בשורות טובות ורוב נחת.

שבת שלום ומבורך.