בס"ד

מאמרנו השבוע עוסק בשאלות: האם מותר לקרוא תחזית אסטרולוגית [הורוסקופ]? האם מותר לשנות פעילות ע"פ תחזית אסטרולוגית? האם מותר לדאוג בלי לשנות את מעשיו? מדוע רבי עקיבא התייחס לתחזית אסטרולוגית שבתו אמורה למות ביום חופתה? ומאידך אם הוא דאג וחשש כל כך, מדוע הוא הניח לה להנשא? מדוע אימו של רב נחמן חששה מהתחזית שבנה יהיה גנב? וכיצד מנעה את מימוש התחזית? האם יש ממש בתחזית הכוכבים? מה יכול אדם לעשות שנודע לו על תחזית קודרות? מדוע התחזית אינה משפיעה על עם ישראל? האם בימינו התחזית רלוונטית?

האם מותר להתעניין בהורוסקופ?

בפרשת השבוע נאמר (ויקרא יט כו): 'לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ'. ובהמשך הפרשה (ויקרא יט לא) נאמר: 'אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים, אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'. ובהמשך הפרשה אף מפורט העונש על כך (ויקרא כ ו-ט): 'וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.  וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם'. בסיום הפרשה נאמר שוב (ויקרא כ כז): 'וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם'.

כלומר הפרשה מונה 4 איסורים:

איסור ניחוש – עשיית דברים ע"פ סימנים שונים, לדוגמא אדם שיצא לדרך ועבר לפניו חתול שחור, אסור לו לחשוש שהדבר מהווה סימן לא טוב, ואסור לו לשוב חזרה לביתו.

איסור מעונן – כלומר אסור לאדם לקבוע כי זמן מסוים אינו טוב עבור עשיית עסקאות, למשל ה13 בחודש. [יש תנאים שפירשו איסור זה שמעביר 7 אברי זכר על העין, או שהוא אוחז את העינים, כלומר מראה כאילו עושה קסמים כאשר בפועל הוא רק עושה תרגיל במהירות ידיים].

איסור אוב – סוג של כישוף שהיה נעשה באמצעות עצם של מת, והיה מעלה באוב נשמות של מתים ושואל אותם שאלות שונות.

איסור ידעוני – דומה לאוב אלא שנעשה באמצעות עצם של חיה מסוימת.

על מנת להבין את הדברים נקרא עוד מספר פסוקים בפרשת שופטים (דברים יח ט-יח): 'כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.  וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.  כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:  תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ.

כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.  נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן'.

התורה כוללת איסורים שונים שנהגו בהם הכנענים שלכן גורשו מארץ ישראל, הקרבת הבנים למולך, קסמים מעונן ניחוש כישוף, חובר חבר [אמירת לחשים השולטים על בעלי חיים], אוב וידעוני וצורות נוספות של התחברות עם נשמות המתים. ומדגישה כי העם שזכה לנבואה מהשם לא מתאים כל הדברים הללו, והתורה מחייבת אותנו להתהלך בתמימות עימו בלי לחקור ולדרוש את העתידות והמזלות.

במאמרנו השבוע נרחיב האם איסור מעונן כולל גם הורסקופ [התעניינות בתחזית אסטרולוגית]. ובשבוע הבא נשלים את המאמר ונברר מהו איסור ניחוש, ומהו סימן טוב שמותר?

אסטרולוגיה הורוסקופ

בגמרא (פסחים קיג:) נאמר שאסור לשאול בכלדיים משום שנאמר (דברים יח יג): 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ'. ונחלקו הראשונים מהו 'כלדיים' שיטת רש"י (פסחים קיג: בכלדיים) שהכוונה בעלי אוב [סוג של כישוף שהיו עושים בעזרת עצם של מת שדרכו היו מקבלים תשובות]. אך רוב הראשונים [ערוך (ערך כלדאי); רשב"ם (פסחים קיג: ד"ה כלדיים); תוספות (שבת קנו: ד"ה כלדאי); רמב"ן (הובא במיוחסות לרמב"ן סי' רפג); ועוד] פירשו שהכוונה חוזים בכוכבים, וביאר הרשב"ם (שם ד"ה תמים) שהמצוה של תמים תהיה מחייבת לבטוח בבורא עולם שכל מקרה שקורה לך הוא מאיתו יתברך ומכוון, ובסופו של דבר מביא לתכלית העולם באופן כללי, ואף לאדם הפרטי מוביל אותו למילוי התפקיד האישי שלו בעולם.

הראשונים הוכיחו שאין הכוונה לבעל אוב שהרי התורה אסרה בפירוש לשאול בעלי אוב. אך הרמב"ן (שם) כתב שרש"י סבר שהתורה אסרה בפירש לשאול את האוב עצמו, אולם הגמרא מחדשת שגם לאחר שבעל האוב שאל וקיבל תשובה, אסור להתעניין ולשאול מהו התשובה שהתקבלה משום 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'.

ובעל האור החיים (חפץ ה' שבת קנו:) כתב שלמעשה גם רש"י בשבת (שם) מפרש שכלדאי פירושו חוזים בכוכבים. וביאר שכלדאי הוא שם כולל גם לחוזים בכוכבים וגם לבעלי אוב, אלא שרש"י סבר שאין איסור לשאול חוזים בכוכבים, ולכן פירש את הגמרא בפסחים בבעלי אוב. מאידך בעל אוב אינו נוהג לומר מעצמו בלי שישאלו אותו, וכן אינו נוהג למסור תחזיות האם הבן עתיד להיות גנב, ותחזיות אלו מתאימים לוחזים בכוכבים, ולכן פירש את הגמרא בשבת שכלדאי מדובר בחוזה בכוכבים.

המאירי (פסחים קיג: ד"ה כבר ביארנו) ביאר מדוע התירו חכמים לחשים ודברים המוניים שונים [כפי שיבואר להלן] אך אסרו כלל לשאול מה דעת החוזים בכוכבים או בעלי אוב וידעוני, וביאר שע"י בירור תעלומות דרך הכוכבים או ע"י כישוף ובעלי אוב וידעוני ניתן להגיע לעבודה זרה, כגון לעבוד את הכוכבים, או כוחות שונים ולכן החמירו בכך, ואילו לחשים הקילו. [ונראה שהמאירי לשיטתו (שבת סז.) שביאר שכל דבר שנעשה לצורך רפואה ולא בתור חוק ונחש של המון העם, לדעת רבי יוסי אין בו משום דרכי האמורי, בין אם הדבר סגולי ובין אם הוא מכח הוכחה טבעית שהדבר פועל, ופסק כן להלכה].

מקרים שבהם חששו לחוזים בכוכבים

הגמרא (שבת קנו:) מספרת על רבי עקיבא שהחוזים בכוכבים אמרו לו כי ביום שבתך תנשא היא תמות מהכשת נחש, והוא דאג על כך ביותר, באמצע החתונה הכלה בתו של רבי עקיבא שמה לב שישנו עני שלא דאגו לו למנה בסעודת החתונה, כיון שנגמרו המנות הכלה וויתרה על מנתה האישית והגישה לו, ובבוקר היא הוציאה את סיכתה מהקיר ליד מיטתה, וגילתה שהיא תקעה את הסיכה בלילה בתוך ראשו של נחש ארסי מסוכן, ובכך הצילה את חייה. ורבי עקיבא אמר שבכך התקיים הפסוק(משלי י ב)וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.

עוד מספרת הגמרא כי החוזים בכוכבים סיפרו לאימו של רבי נחמן כי הוא עתיד להיות גנב. האם המסורה דאגה שהוא יהיה תמיד עם כיפה על הראש, וחינכה אותו שיכסה תמיד את הראש ויתפלל להשם, כשכוונתה היתה שתמיד יהיה באימה ויראת שמים ויתפלל שישתנה מזלו לטובה, אולם רבי נחמן לא ידעה מדוע היא מזהירה אותו כל כך. עד שיום אחד למד תחת הדקל של אדם אחר, ובשעה שהרים את ראשו נפל מעל ראשו הכיסוי ראש, ואז התגבר בו היצר הרע לגנוב, וגרם לו לטפס על הדקל לקטוף אשכול תמרים בשיניו.

כיצד רבי עקיבא ואמו של רבי נחמן התייחסו לחוזים בכוכבים?

והקשו הרמב"ן (הובא במיוחסות לרמב"ן סי' רפג) והריטב"א (שבת קנו:)  שהרי אסור לשאול בחוזים בכוכבים, משום תמים תהיה עם ה' אלוקיך, וכיצד חששו לכך רבי עקיבא ואמו של רב נחמן?

וביארו שיש חיוב שלא להתעניין בכוכבים, אלא ללכת בתמימות ולסמוך על בורא עולם, אולם במקרה ונודע לו על תחזית בכוכבים, עליו לדעת כי עם ישראל מעל המזל, ופירוש הדבר שע"י תפילה ומעשים טובים נעשה נס ומשתנה המזל, ולגבי עם ישראל רק חלק מהתחזיות מתממשות. ולכן רבי עקיבא ואמו של רבי נחמן אכן דאגו. ואדם שנודע על תחזית לא טובה אכן מחוייב להרבות בתפילה ומעשים טובים כדי לשנות את מזלו. וכפי שאכן הועילה הדאגה של רבי עקיבא ואמו של רב נחמן, ובזכות התפילות והמעשים הטובים השתנה המזל. והרמב"ן מוסיף שאם נודע לאדם שאם יעסוק במלאכה מסוימת ע"פ המזלות הוא יפסיד, אסור לו לסמוך על הנס ולעסוק במלאכה זו. אולם דעת הרמב"ם (ע"ז פי"א ה"ח-ט) כי כל עשיית פעולה או כיוון פעולותיו ע"פ אסטרולוגיה כלול באיסור של לא תעוננו. [ולדבריו צריך לומר שפירש את הגמרא שאסור לשאול כלדיים משום תמים תהיה, כרש"י שפירש שמדובר בבעל אוב, או שמדובר באדם שמתעניין אך אינו משנה את פעולותיו].

מדוע אברהם אבינו חשש מהתחזית בכוכבים?

הגמרא (שבת קנו. נדרים לב.) מספרת שגם אברהם אבינו חשש מאד משום שע"פ החוזים בכוכבים לא היה לו שום סיכוי להוליד ילדים, ובורא עולם אמר לו 'צא מאציגטננות שלך שאין מזל לישראל', כלומר תצא ממערכת המזלות שבה אין לך סיכוי לילדים, משום שמערכת המזלות שולטת רק על אומות העולם, אולם לעם ישראל יתכן נסים שלא ע"פ כוחות המזלות.

והוסיפה הגמרא (נדרים לב.): 'אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים עמו שנאמר עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם. אמר רבי הושעיא כל המתמים עצמו  שעה עומדת לו, שנאמר התהלך לפני והיה תמים, וכתיב והיית לאב המון גוים'. כלומר ככל שאדם הולך יותר בתמימות וסומך על הבורא שהדברים יסתדרו לטובה, כך אכן קורה, ולא עומד אלא שהמזל של שהשעה משתנה לטובתו.

וביאר המהרש"א (ח"א נדרים לב.) שכאשר אדם משלים את עצמו במידות כאברהם אבינו, הרי יש לו מעלה גדולה יותר מיצירת העולם שנברא לפי חוקים של שעות ומערכות כוכבים, ולכן הוא גובר על המזל.

הלכה למעשה

השולחן ערוך (יו"ד סי' קעט סעיף א) פסק שאסור לברר את העתיד אצל חוזים בכוכבים או גורלות. וביאר הרמ"א שהאיסור הוא משום שעובר על הפסוק תמים תהיה עם ה' אלוקיך. כלומר שפניה לחוזים בכוכבים אינו האיסור של לא תעוננו האמור בפרשה אלא רק שאינו ההנהגה הראויה של תמים תהיה עם ה' אלוקיך.

הורוסקופ בימינו

שמעתי מתלמיד חכם מומחה שטיפל בבני נוער בדק את הדברים לעומק, והוכיח להם חד משמעית שכל התוצאות של "המומחים" בימינו אין בהם ממש, ואין היום מי שבקי בחכמה זו. והסיבה שאנשים בטוחים שהדבר עובד, משום שהם מתקשים להחליט על שבוע האם היו בו רווחים כלכלים או הפסדים כלכלים, ובוודאי לא האם היו שמחים או עצבים, האם היה מתיחות עם לחברים או תקשורת מעולה עם החברים, וכן הלאה, וכאשר אומר לאדם הנוטה להאמין לאסטרולוגיה שהשבוע היה שבוע כלכלי קשה, הוא תמיד ימצא את הנזק הכלכלי הכבד שקרה באותו שבוע, ולא ישים לב לרווחים כלכלים שהיו באותו שבוע. ועל אחת כמה וכמה הדבר אמורים על רווחים כלכלים. ואף שבחז"ל מובא חכמה זו, ומובא שיש בכך ממש, אין בימינו מי שיודע את באמת, ודברי העוסקים בתחום אין להם שום אחיזה במציאות.

מה עוד שחכמים (רש"י במדבר כג כח; ועוד) מסרו לנו שחוזים בכוכבים לעולם אינם רואים דברים ברורים, הם רואים קווים כללים, וצריך לתת להם פרשנות משלהם, ולכן לעולם אינם מדייקים.

נציין דוגמא קיצונית שציין באחד הבחורים שהוא טיפל בהם, הלה הציג לפניו כראיה שבהורוסקופ שלו נאמר שבאותו שבוע המצב הכלכלי שלא יורע במיוחד, ואין לו מזל כלכלי בשבוע זה, ואכן היה לו הפסד כלכלי כואב מאד, כי הוא הלך לקצה העיר לרכוש מוצר ב4 לירות בהנחה ניכרת, וכשהוא חזר הוא גילה לתדהמתו שבחנות הסמוכה נמכרה אותו מוצר במבצע מטורף של 3 לירות, הפסד של לירה שלמה לבחור בימי הצנע והקשיים הכלכליים של ימי קום מדינת ישראל זה בהחלט שבוע עם הפסד כלכלי.

אולם אותו תלמיד חכם הזכיר לו כי הוא שכח שבשבוע זה הוא חווה רווח כלכלי נדיר במושגים שלהם, המנקה במוסד היה אדם שעבר הרבה בחייו ולכן היה חסכן בצורה קיצונית, ולאחר שחיתן את ילדיו נותרה לו בת אחת שנתקעה והגיע לגיל מבוגר מאד, ובלילה שהיא התארסה גמלה בליבו מרוב שמחה לתת 5 לירות במתנה לבחור הראשון שהוא יפגוש, ובורא עולם בחר שדווקא בחור זה יחווה השבוע רווח כלכלי לא צפוי של 5 לירות ועוד מיהודי חסכן זה. והרב שאלו אותו כיצד הינך אומר שחווית שבוע כלכלי קשה?

ממקרה זה ומקרה נוספים הוכיח אותו תלמיד חכם כי במידה ונותנים לבחור מידע הפוך ממה שנאמר בהורוסקופ ומצליחים לגרום לבחור שזה מה שנאמר עליו באמת בהורוסקופ הוא תמיד מוצא את הנסיבות שזה בדיוק מה שקרה לו השבוע.

הדברים נכונים ביתר שאת כאשר פונים למיסטיקנים, אשר לרוב התשובות בניות בצורה שמרבית האנשים יחושו שהדברים מתארים אותם במדויק. [במחקרים שבדקו את אפקט פורר, בו אנשים נדרשו לציין כמה התיאור הבאה תואם אותם בין 1-5 הציון הממוצע הוא תמיד באיזור 4.2: 'יש לך צורך שאנשים אחרים יאהבו ויעריצו אותך, אך אתה נוטה להיות ביקורתי כלפי עצמך. למרות שקיימים אצלך מספר חולשות אנושיות, אתה בדרך כלל מפצה עליהם. יש לך יכולות רבות שלא מנוצלות כראוי לטובתך, ושלא עשית בהם שימוש. אמנם כלפי חוץ אתה נראה בעל משמעת ושליטה עצמית, אך בתוכך אתה נוטה להיות מודאג וחסר ביטחון. לעיתים יש לך ספקות אם קיבלת את ההחלטות הנכונות או עשית הדבר הנכון. אתה מעדיף מידה של שינוי וגיוון ומאבד את הסיפוק כאשר מוטלים הגבלות ואיסורים על פעולתך. אתה גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שתינתנה לך הוכחות מספקות. למרות זאת גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים. לעיתים, אתה מתנהג באופן מוחצן וחברותי ומפגין חיבה לאחרים, אך במקרים אחרים אתה מופנם, מהוסס ומרוחק. חלק משאיפותיך נוטות להיות לא מציאותיות'.

סיכום

ישנו איסור לשאול חוזים בכוכבים עתידות, וכן להתעניין מה הורוסקופ אומרת על מזלנו העתידי, אולם אין איסור לברר על העבר, למשל מותר לברר מהו האופי של מזל טלה, ומהו האופי של מזל שור.

אמנם במקרה ונודע לאדם מה ההורוסקופ אומרת על עתידו, בין אם נודע בלי שהתעניין בכך, לדוגמא במקרה וחוזה בכוכבים ניגש עליו והודיע לו על עתידו. ובין אם עבר ושאל והתעניין בענין, בלי שהתעניין בדבר, מותר לו לדאוג מבשורה שלילית, או לצפות לבשורה חיובית, אולם לא ישנה את מעשיו מחמת כך, ורק ירבה בתפילה ובמעשים טובים שהדברים יסתדרו בצורה הטובה ביותר. וכפי שמצינו אצל רבי עקיבא שלמרות שהחוזים בכוכבים אמרו שבתו עתידה למות ביום חופתה, והוא דאג לכך מאד, מעבר לתפילות ומעשים טובים הוא לא מנע ממנה להתחתן. אמנם דעת הרמב"ן שמותר לאדם להימנע מעשיית דבר במידה ונודע לו שהוא נגד המזל, אף שאין להתעניין בדבר.

וכל אדם שאינו מתעניין במזלות גורם לעצמו הצלחה ולכך שהמזל ישתנה לטובתו במידת הצורך.