שאלה:
שלום וברכה
פסק הרמב"ם בהל' אישות טו,ג: מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושוגה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון. והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה ואפילו היו לו בנים שמא יבוא לידי הרהור.
1. מה הגדר של "יצרו מתגבר עליו"? הרי כתוב שהוא אפילו לא מהרהר ("שמא" יבוא לידי הרהור).
2. לפ"ז האם חובה להתחתן בגיל 20, כי בדורנו קשה להשמר מפריצות?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
לאחרונה יצא לי לעסוק מעט בנושא זה במסגרת מכון אוצר הפוסקים, ושם הוספנו כך:
הנהגת בן עזאי דוקא כשאין יצרו מתגבר עליו אפילו בהרהור בעלמא, ראה שבט הלוי ח"ג סי' קעג אות ג. וכ"כ בערוך השלחן יו"ד סי' רמו סעי' יא, שדין זה אמור רק למי שהוא קר בטבעו ואין חשש שיבוא להרהור עבירה.
בזמנינו: אין להקל בדבר ויקדים ככל האפשר, שבט הלוי שם. וראה חזון איש יו"ד סי' קנב שודאי לא יאחר גיל עשרים בשביל לימוד תורה. וע"ע אגרות חזון איש ח"ב אות קלה. ומכל מקום כתב החיד"א שאף לכתחילה לא יקדים להנשא בן י"ג שנה, ראה ברכי יוסף אות ז, אך לא ימתין עד גיל י"ח כמש"כ בנחל קדומים ויקרא כא יג.
הזמן הראוי בזמנינו אינו ידוע, כ"כ הרא"ש קידושין פ"ק סי' מב. ובים של שלמה שם סי' נז הוסיף, שמכל מקום יותר מכ"ד שנה ודאי לא ישהה [ועל פי רבא בקידושין ל א]. וכן פסק בס' המצוות הקצר לחפץ חיים עמ' מג.
ברכה והצלחה והחלטות טובות. המזדרז בענין זה תוך שיקול הדעת מתון וכו' כמובן, אינו מפסיד.
