שאלה:
האם צריך לברך הגומל אחרי תאונת דרכים והאם אפשר להוציא ידי חובה את האישה והילדים?
ומה לגבי סעודת הודיה?
תשובה:
שלום וברכה
למנהג בני אשכנז יש לברך ברכת הגומל, במידה ואכן היתה תאונה שיש בה סכנה, ולמנהג בני ספרד לא יברך בשם ומלכות.
אפשר להוציא ידי חובה את בני המשפחה, אבל כמובן צריך לברך בפני עשרה גברים.
מקורות:
בגמרא ברכות הנ"ל (נד, ב) נזכרו ארבעה שצריכים לברך 'הגומל' כשינצלו מהסכנה שהיו מצויים בה. כעת יש לחקור: האם רק ארבעה אלו צריכים לברך 'הגומל', אבל מי שניצל משאר סכנות, כגון שתקפוהו שודדים בעיר וניצול, או שנפל עליו כותל, או ירו לעברו והחטיאו, לא יברך, משום שאינו נזכר במזמור תהילים (קז) ובתקנת חכמים – או שמא הכוונה במזמור ובדברי הגמרא היא רק לתת דוגמאות לסוגי סכנות, אבל ברור שכל הניצול מסכנה, צריך לברך 'הגומל'.
התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת. לדעת הריב"ש (סי שלז) כל אדם שניצול מסכנה צריך להודות לה' ולברך 'הגומל', אבל יש חולקים וסוברים שרק הארבעה הללו מברכים 'הגומל' (הרד"א בשם רבי גרשון). ב'שולחן ערוך' (ריט, ט) הוזכרו שתי הדעות, ולמעשה נפסק שמאחר שיש בזה ספק, ובכל ספק בברכות מקלים, לכן רק הארבעה שנזכרו בדברי חז"ל יברכו 'הגומל', ואילו שאר הניצולים מסכנה יאמרו את הברכה ללא הזכרת שם ומלכות (בכך מודים לה', אך אינם נכנסים לספק של ברכה לבטלה). כך נוהגים יוצאי ספרד (כה"ח ס"ק נב).
אולם ב'משנה ברורה' (ס"ק לב) כתב על פי הפוסקים האחרונים שלפי המנהג כל הניצולים מן הסכנות מברכים בשם ובמלכות 'הגומל', והוסיף "וכן מסתבר". לפי זה, כל אדם שניצול מסכנת נפשות צריך לברך 'הגומל'. למשל, אדם שניצול מתאונת דרכים שיש בה סכנת חיים צריך לברך 'הגומל'. וכן מי שתקפוהו שודדים להכותו וניצול יברך הגומל. וכן מי שניצול משריפה, או נפל מסולם, או שירו לעברו והחטיאו, או שהכישו נחש וניצול – בכל אלה ודומיהם יש לברך ברכת הגומל.
ומה לגבי סעודת הודיה יש עניין?
טוב להודות לה' וכך ראוי, אבל זה לא חיוב גמור.
השאר תגובה